22 שנים לאחר שנחתמה עסקת מקרקעין, היבטי המס שלה עודם שנויים במחלוקת משפטית וגם בית המשפט העליון לא הכריע בהם.
בינואר 1990 חתמה חברת נאות דברת על עסקת קומבינציה לרכישת עשרה דונמים מחברות דיור ופרדס שבבעלותן יישארו חמישה דונמים. כעבור שבועיים נחתם הסכם נוסף, ולפיו תרכוש נאות דברת את כל 15 הדונמים תמורת 7.6 מיליון דולר. נאות דברת הביאה לידיעתו של פקיד מיסוי המקרקעין ברחובות רק את ההסכם הראשון. דבר קיומו של ההסכם השני נודע לרשויות המס רק ב-1998, ומאז מתנהל מאבק משפטי בשאלה האם ההסכם השני רק מוסיף על הראשון, או שמא מדובר בהסכם נפרד. מדובר במחלוקת לה השלכות של מיליוני שקלים במיסוי המקרקעין החל על העסקה.
השומה המתוקנת הוצאה בפברואר 1999, והשגתה של נאות דברת נדחתה. בשנת 2000 הגישה החברה ערעור לוועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב, וזו דחתה את הערר בשנת 2008. באותה שנה הגישה נאות דברת ערעור לבית המשפט העליון, והמשנה לנשיאה, אליעזר ריבלין, פרסם רק כעת (יום ב', 13.2.12) את פסק דינו.
ריבלין דחה את ערעורה של נאות דברת ושב וקבע, כי המסמך השני מהווה הסכם נפרד. עם זאת, הוא הורה להשיב את התיק לוועדת הערר, כדי לבדוק האם לא נפלה טעות בשומה שהוצאה לחברה בשנת 1998, כך שהדיון בנושא טרם הסתיים. את נאות דברת ייצגו עוה"ד עו"ד זיו שרון ומיכל סלמונוביץ, ואת המדינה - עו"ד קמיל עטילה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה