אווירה של שחיתות

מי שמאמין לרגע שהעלמות המס של 13 שופטי כדורגל וכדורסל לאורך העשור הראשון של המאה ה-21 הן צירוף מקרים - שיקום. מי שמאמין לרגע שההעלמות הללו לא צמחו על-רקע של אווירה מושחתת - שיקום. מי שמאמין לרגע שהם היחידים - שיקום. וכמאמר השיר של הגששים: אף אחד לא קם.

זה לא יכול להיות מקרי, שדווקא באותן שנים מחליטים שורה של שופטים - רובם בכירים, בעלי תגי שיפוט בינלאומיים - להעלים את הכנסותיהם, בעיקר משיפוט בחו"ל. אין ספק שמישהו עלה על הרעיון הגאוני הזה והעביר אותו, במחווה נאה של חברות, בין עמיתיו. הוא גם היה בטוח שאיש לא ילשין, ולפי כמות המשתמשים ברעיון - הוא עשה שטות אם לא לקח אחוזים. וזה עבד, עד שרשות המיסים (באיחור די אופייני) הבינה שיש כאן תופעה ופעלה נגדה לרוחב הגזרה.

הערה על רשות המיסים. אמרתי "באיחור די אופייני", ואני חייב הסבר. מדובר באנשים ידועים, שפעילותם בחו"ל התפרסמה דרך קבע באמצעי התקשורת כמקור של גאווה ספורטיבית ואפילו לאומית. ראובן וירובניק ודוד דגן, למשל, היו צמד שופטי הכדורסל הבכירים ביותר בישראל ושפטו בשורה ארוכה של משחקים חשובים, במיוחד במסגרות האירופיות. כלומר: העובדה שאנשים אלו נהנים מהכנסות בחו"ל, הייתה גלויה לכל. היה מקום לצפות שרשות המיסים לכל הפחות תבדוק מדגמית חלק מהשופטים בחלק מהשנים. אבל מאחר שמדובר במספר כה גדול של עבריינים ולאורך מספר כה גדול של שנים, העובדה שרשות המיסים עלתה עליהם רק אחרי כל כך הרבה זמן וכל כך הרבה כסף, מחייבת בדיקה והסברים לציבור.

נחזור לשופטים. התנהגות כזו יכולה לצמוח רק על-רקע של אווירה מושחתת, של אווירה בה שמירת החוק איננה גורם שיש להתחשב בו. כאשר זוכרים ששופטי כדורגל בישראל כבר הורשעו בהטיית משחקים ואחרים נחקרים בחשדות דומים, אין פלא שעבירות המיסים נכנסו גם הן לתמונה. בכדורסל לא היו (עדיין?) פרשות כאלו, אך גם כאן אין ספק מה הייתה תפיסת העולם המעוותת במסגרתה הועלמו מאות אלפי שקלים.

באחריות לאווירה הזאת נושאים מי שעמדו בראש אותם איגודים בשנים בהן בוצעו העבירות: גברי לוי, איצ'ה מנחם ואבי לוזון מאז בהתאחדות לכדורגל; דני קסטן המנוח, ירמי אולמרט ושי שני באיגוד הכדורסל. הם הנושאים באחריות המיניסטריאלית למה שהתרחש באותן שנים, גם אם לכאורה ארגוני השופטים נהנים מאוטונומיה. האחריות היא גם לאווירה עליה דיברנו, וגם בצורה פרטנית יותר - לכך שלא דאגו לוודא שמי שעובדים אצלם משלמים את מיסיהם כדין.

את השופטים העבריינים יש להדיח מיד. נכון שהכופר אינו הליך פלילי, ובוודאי שאין עימו קלון, אך מי שמחזיקים בידיהם עוצמה כה רבה בענפי ספורט המושכים רבבות ומגלגלים מיליונים, חייבים להיות נקיים מכל רבב. אולי לנוכח המציאות בספורט הישראלי - של עבריינים השולטים בקבוצות ושל בריונים המנהלים אותן - זה נראה כדרישה מופרזת, אך למעשה היא תנאי בסיסי. השאלה היא, האם מי שנושאים באחריות העליונה יהיו מוכנים למצות את הדין עם מי שסרחו במשמרת שלהם.