פומביות הדיון גוברת על פרטיות העבריין

"במצב המשפטי בהווה - הכלל הוא שעצם הפגיעה בפרטיותו של העבריין (ובעקיפין - של משפחתו) מפרסום פסק הדין - לא די בה, כשלעצמה, כדי לגבור על עיקרון פומביות הדיון. מכך ניתן לחרוג רק כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות, או כאשר עובדות המקרה מותאמות לאחד החריגים המפורשים שבדין". כך אומר (יום ב', 6.2.12) שופט בית המשפט העליון, חנן מלצר.

מלצר דחה את בקשתו של אחמד אבו-חוסיין לאסור על פרסום שמו בהקשר למשפטו משנת 1997, בו הורשע בניסיון לרצוח את גיסו ובעבירת נשק ונדון לארבע שנות מאסר. הוא טען, כלשונו של מלצר, ש"פרסום שכזה, אם יתרחש, יפגע בפרנסתו, בהליכי השיקום שלו, בילדיו - החשופים לביקורת נוקבת של חבריהם, ובשלום הבית שהושג בעמל רב וכן בכבוד המשפחה כולה".

למרות דחיית הבקשה מעיר מלצר, כי "הקושי בכך שאות הקלון דבק בעבריין זמן רב (אפילו לאחר שהרשעתו נתיישנה, או נמחקה מן המרשם הפלילי) - הופך, כמובן, אקוטי עוד יותר בעידן הטכנולוגי בו אנו מצויים, שכן בימינו אלה הקשת שם במנוע חיפוש יכולה לגלות חיש מהר אירועים, או פסקי דין מן העבר, אף כאשר העבריין זנח מזה זמן רב את דרכו הרעה ועלה על דרך המלך". הוא מזכיר שבנושא זה עוסקת ועדה בראשות השופט בדימוס יצחק אנגלרד, שמונתה בידי שר המשפטים ובוחנת את סוגיית פרסום המידע אודות בעלי הדין בהליכים השונים.