"אין במינויי לתפקיד משום ניגוד עניינים ואין עילה להדיחני" - כך אומר השר לביטחון פנים, צחי הנגבי, בעיקרי הטיעון שהגיש לבג"צ (יום א', 24.8.03), לקראת הדיון ביום שלישי בעתירת התנועה לאיכות השלטון, נגד מינויו לתפקיד. הדיון יתקיים, לראשונה בפני הרכב מורחב של 7 שופטים: תאודור אור, אליהו מצא, מישאל חשין, דליה דורנר, יעקב טירקל, דורית בייניש, ואליעזר ריבלין.
בחודש מרס השנה עתרה התנועה לאיכות השלטון נגד ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה, בדרישה לבטל את מינויו של השר צחי הנגבי לכל תפקיד של שר הממונה על אכיפת החוק - שר המשפטים או השר לביטחון פנים - בשל פרשיות שונות בעברו.
בעתירה נטען, כי "גם אם נסגרו התיקים נגד הנגבי בפרשות האלה, אין זה ראוי שהנגבי ימונה ויעמוד בראש משרד שאחראי על נושא האכיפה, המשטרה, ושלטון החוק". כמו כן, עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, כפי שהובעה בעת כינונה של הממשלה, כשנה לפני כן, תומכת בעמדתה, אולם "היועץ מבקש לרצות את כולם... מצד אחד הוא מבקר את המינוי ומצד שני הוא מגן עליו".
התיקים אליהם מכוונת העתירה הם "הרשעה עקב תגרות אלימות", "פרשת איסתא", "פרשת בראון-חברון", החקירה הפלילית והדין המשמעתי בפרשת "דרך צלחה", המינויים הפוליטיים ומינוי חברים לועדת העזבונות.
בעיקרי הטיעון שהגיש, באמצעות עורכי הדין פרופ' דוד ליבאי ודפנה ליבאי, טוען הנגבי כי מינויו נעשה כחוק, מאחר ומעולם לא הורשע בכל עבירה, ובג"צ כבר פסק בעבר כי "אם יוגש כתב אישום בעבירה חמורה נגד שר או סגן שר, קמה חובה על ראש הממשלה להעביר אותו שר או סגן שר מכהונתו", אך זה אינו המצב כאן.
עוד טען, כי בעתירה קודמת של התנועה לאיכות השלטון, נגד מינויו לאחר פרשת 'בראון-חברון', קבע בג"צ כי "בעולם הזה, ועד שיבוא המשיח, רבב שדבק בשר אינו מספיק כדי שראש הממשלה יהיה חייב, מבחינה משפטית, להעביר את השר מכהונתו". 'מתחם הסבירות' בשיקולי ראש הממשלה רחב ביותר, ואילו סמכות בג"צ להתערב בשיקוליו מצומצמת ביותר.
עוד נטען, כי "ראש הממשלה שקל באופן נכון וסביר, שאין לראות בניהול חקירת משטרה נגד אדם, כאשר תיק החקירה נסגר מחוסר ראיות, משום 'עבר פלילי', ואין בעובדה זו כדי לקפח את סמכותו של ראש הממשלה למנות את הנחקר לכהונת שר, בכל תפקיד שהוא... אין זה סביר לטעון, ש'חוסר ראיות' משמע, שהחשוד ביצע את העבירה אבל לא ניתן להוכיחה בבית המשפט". מעבר לכך, אין לצפות שחשוד ידרוש להעמידו לדין, כאשר תיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות.
באשר להערות ה'ציבוריות' של היועמ"ש ופרקליטת המדינה, בנימוקים לסגירת התיק, אומר הנגבי כי "בכל הכבוד וההערכה ליועץ המשפטי ולפרקליטת המדינה, הם אינם מכהנים כשופטים. הם אינם מתיימרים לכתוב פסק דין. להנמקתם אין, כידוע, תוקף של פסק דין. הם צד אחד במשפט הפלילי, אילו התקיים. הם התביעה הכללית... ממצאים וקביעות בתחום הציבורי והאתי... אינם סופיים ואינם מחייבים אלא את עצמם בלבד".
הנגבי מודה כי אמנם נוצרה אפשרות לניגוד עניינים, כשכיהן כיו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, במקביל לכהונתו כיו"ר עמותת "דרך צלחה", אך "עם זאת, קבעה ועדת האתיקה כי 'חברי הוועדה התרשמו שדרך טיפולו של ח"כ הנגבי בחוק משק הדלק, לא הושפעה מהעובדה שהעמותה בראשה עמד קיבלה מחברות הדלק הגדולות תרומות בסך 25,000 ש"ח'".
לבסוף, טוען הנגבי, כי בינתיים עברו 6 חודשים מאז מינויו ועד היום, ו"לפרק הזמן הממושך שחלף מאז כניסתו של השר הנגבי לתפקידו כשלעצמו, יש לייחס משקל משמעותי כשבאים כיום לבחון דרישה להעבירו מתפקידו". יש לזכור כי בג"צ סירב להוציא בזמנו צו-ביניים המונע את המינוי, וכעת אין מדובר עוד במניעת המינוי כי אם בהדחתו מהתפקיד, שהוא צעד חמור הרבה יותר.
בג"צ 1993/03 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש הממשלה ואח'
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה