עאטף זהאר, שהורשע באונס של חיילת בהיותו קצין בדרגת אלוף-משנה, לא יזכה לשחרור מוקדם. כך קבע (יום ה', 2.2.12) בג"ץ, בבטלו את החלטת ועדת השחרורים לשחרר את עאטף בתום ריצוי ארבע מתוך שש שנות המאסר שנגזרו עליו.
זאהר, שהיה ראש מינהל אוכלוסיות מיוחדות באגף כוח-אדם מאז 2002, אנס 14-9 פעמים חיילת ששירתה כפקידה בלשכתו, וגם לאחר שחרורה. הוא ממשיך להכחיש שמדובר היה באונס וטוען שהיחסים היו בהסכמה, ולפיכך לא השתלב בתוכנית שיקום לעברייני מין בכלא. ועדת השחרורים הצבאית קבעה, כי מסוכנותו נמוכה ושחרורו המוקדם יסייע בשיקומו.
הפרקליט הצבאי הראשי, החיילת ואיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית עתרו לבג"ץ, והשופט חנן מלצר קיבל את עתירתן. לאורך עשרות עמודים מותח מלצר ביקורת קשה על החלטת ועדת השחרורים וקובע ששיקול דעתה היה לקוי בצורה חמורה. לדבריו, אין עיגון בעובדות לקביעתה לפיה זאהר מצטער על מעשיו, שכן כאמור הוא ממשיך להכחיש שביצע עבירה. במצב זה, קובע מלצר, רק שיקולים כבדי משקל יכולים להוליך לשחרורו של עאטף - ואלו אינם בנמצא.
מכאן עובר מלצר לדון בשאלת מסוכנותו של זאהר, וגם כאן הוא קובע שהוועדה התעלמה מן העובדות. בעוד הוועדה קבעה שמסוכנותו נמוכה, חוות הדעת המקצועית שהוגשה לה דיברה על מסוכנות נמוכה-בינוניות כלפי נשים שהוא ימצא את עצמו במעמד של שררה כלפיהן. מלצר גם דוחה את טענת הוועדה, לפיה המסוכנות נמוכה משום שעאטף אנס קורבן אחד בלבד, וקובע שהיא אף ציירה עובדות השונות מאלו שנקבעו בשתי הערכאות שדנו בעניינו של זאהר.
גורם שלישי לביטול ההחלטה הוא העובדה שזאהר לא השתלב בתוכנית שיקום. הוא דוחה את הצעתו של עאטף להשתלב בתוכנית שיקום פרטית לאחר שחרורו, באומרו שאיש אינו יודע מה יהיו תוצאותיו של שיקום זה, ושאם תתקבל בקשתו של זאהר - הדבר יעניק לעברייני מין מכחישים יתרון על פני אלו שהודו באשמתם. עוד אומר מלצר, כי הקורבן עודנה סובלת קשות מתוצאותיו מעשיו של זאהר, ושחרורו המוקדם יכביד עליה עוד יותר - אך הוועדה התייחסה רק לסיכון הפיזי שעאטף מהווה לקורבנו ולא לסיכון הנפשי.
עוד אומר מלצר, כי הוועדה התעלמה משיקולים הנובעים מהיותה ועדה צבאית ומהשפעת השחרור המוקדם על צה"ל וחייליו. לדבריו, שיקולים אלו מחייבים להחמיר עם קצין בכיר שסרח. "האפשרות שמפקד יבצע מעשי אינוס ומעשים מגונים במי שסר למרותו הרי תדיר שינה מעיניו של כל מי שעומד להתגייס, ומעיני כל הורה שנדרש לדעת כי הפקיד את גורל ילדיו בידי הטובים שבמפקדים", אומר מלצר.
לבסוף אומר מלצר, כי זאהר יכול לנקוט בשלוש דרכים כדי להגדיל את סיכוייו לשחרור מוקדם עתידי: השתלבות בתוכנית שיקום דו-שלבית בכלא, טיפולים פרטיים בכלא וטיפולים בזמן חופשותיו. אם יעשה את אלו, הרי שכאשר תתקרב תקופת מאסרו לקיצה - ייתכן שיהוו שיקול לשינוי ההחלטה בעניינו, מסיים מלצר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה