![רמת הגנה משפטית נמוכה [צילום: AP]](https://storage.news1.co.il/articles/2e2a4fea-9a5e-4784-9b66-05cacb4c8964_tumb_800X480.jpg "רמת הגנה משפטית נמוכה [צילום: AP]")
ישראל מדורגת במקום ה-38 מתוך 129 מדינות בהגנה שהיא מעניקה לזכויות קניין פיסיות ואינטלקטואליות. כך עולה (יום ג', 31.1.12) מפרסום המדד הבינלאומי לזכויות הקניין, המתפרסם על-ידי מכון ירושלים לחקר שווקים ואיחוד זכויות הקניין, הבודק כמות מדינות המייצרות ביחד 96% מהתמ"ג העולמי. המדד גם בודק את השפעת הזכויות על מצבן הכלכלי.
המדד הבינלאומי לזכויות הקניין מתמקד בשלושה תחומים עיקריים: הסביבה החוקית והפוליטית; זכויות הרכוש הפיסיות; וזכויות היוצרים והרכוש האינטלקטואלי. כל מדינה מקבלת ציון בין 10-1 בכל תחום, ובנוסף, ציון כללי. הציון הכללי של ישראל הוא 6.3, שמציב אותה כאמור כמספר 39 מתום 129 המדינות המדורגות במדד. ישראל מדורגת אחרי רוב מדינות אירופה המערבית וצפון אמריקה, וגם אחרי מדינות כאסטוניה, קפריסין ואיחוד האמירות הערביות. שוודיה ופינלנד מדורגות ראשונות, ונורבגיה מדורגת רביעית.
הגנה גבוהה על קניין רוחני, נמוכה על זכויות רכוש פיסיות
ישראל זכתה לציון יחסית גבוה (7) בהגנה על זכויות קניין אינטלקטואליות, שמציב אותה במקום 23 בעולם. הציון של ישראל בתחום הסביבה החוקית והפוליטית (6.1) הוא ממוצע, ומציב אותה במקום ה-41 בתחום זה, המודד את העצמאות השיפוטית, האמון הניתן בבתי המשפט, היציבות הפוליטית ורמת השחיתות במדינה. הציון מתבסס על נתוני הבנק העולמי והפורום הכלכלי העולמי.
לעומת זאת, ישראל דורגה במקום ה-75 בזכויות הרכוש הפיסיות, עם ציון של 5.9. זו תוצאה מבישה עבור מדינה מפותחת. תחום זה משקף את ההגנה הניתנת על-ידי מערכת המשפט לקניין הפרטי, כולל רכוש פיננסי, קלות רישום הרכוש העסקי והגישה לאשראי בנקאי. ישראל מדורגת במקום ה-115 מתוך 129 בקלות רישום רכוש. ישראל זכתה בציון 4.2 בגישה להלוואה בנקאית. עניינים אלה חיוניים ליצירת צמיחה כלכלית מתמשכת ולצמצום פערים. פתיחת עסק קטן או הרחבתו מהווה דרך בה אוכלוסיות חלשות יכולות להגיע לעצמאות כלכלית ולשיפור מצבם החברתי. חוסר הגישה של ישראלים רבים להלוואות בנקאיות, מצב הנובע מחוסר התחרות במגזר הבנקאי, פוגע באפשרות לפתוח עסקים קטנים או לפתח אותם. יותר מ-70% מההלוואות ניתנים ל-1% מהלווים.
עלייה לרמה בקפריסין - הייתה מגדילה ההכנסה ב-16 אלף שקל
"חבל שבישראל ההגנה על זכויות הקניין אינה חזקה, משום שמצב זה מצמצם את הצמיחה הכלכלית", אומרת קורין סאור, מנכ"ל מכון ירושלים לחקר שווקים. הדוח מצביע על קורלציה בין מערכת הגנת זכויות קניין אפקטיבית ופיתוח כלכלי ברמה הלאומית. מדינות בעלות ציונים גבוהים בזכויות קניין הן בדרך כלל מדינות בעלות תמ"ג לנפש גבוה יותר, ומדינות בהן ההגנה על זכויות הקניין היא חלשה, נוטות להיות אלה שבהן התמ"ג לנפש נמוך יותר. המדינות המהוות את ה-20% העליונים של הדירוג נהנות מתמ"ג של כ-38,350 אלף דולר לנפש; פי 8 מהמדינות ב-20% התחתונים של הדירוג.
כל עלייה בנקודה אחת בציון מתבטאת בעלייה בתמ"ג לנפש של 8,960 דולר. אילו הייתה ישראל מעלה את הציון שלה מ-6.3 ל-6.8 (הציון שקיבלה קפריסין), השכר השנתי של הישראלי הממוצע היה צפוי לעלות ב-16 אלף ש"ח.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה