הארלי דייוידסון שועט לעבר המאה השניה

חברת האופנועים שוויליאם הארלי וארתור דייוידסון הקימו בחצר האחורית של ביתם בשנת 1903 דוהרת למאה הבאה ללא כל סימני האטה.

הארלי-דייוידסון בע"מ שרדה את תקופות השפל ואת פשיטות הרגל של הבנקים שהיו במשך השנים והפכה לסיפור ההצלחה של אמריקה ולסמל בינלאומי.

לאורך השנים אספה החברה אלפי חובבי אופנועים שאהבו את סגנון החיים המיוחד הנלווה לרכיבה על אופנועים מסוג זה ותחושת החופש ברכיבה. כמו-כן נמשכו חובבי ההארלי-דייוידסון למראה המתכתי-כרומי של האופנועים, המהימנות שלהם והמיוחדות בהם.

"כשאתה קונה את ההארלי-דייוידסון הראשון שלך זו כמו אהבה ראשונה ולבטח טוב יותר מסקס" כך מספר ג'ורג' מילר, בן 46, העובד בבית זיקוק ביוסטון לרוקפורד-סטאר (24.8.03).

"ההארלי הוא הרבה יותר מאופנוע בעל מראה "קולי", אומר ג'ורג', משום שהוא מייצג קהילה שלמה של אנשים שהפכו לחברים קרובים רק בשל העובדה שהם רוכבים על אותו סוג של אופנוע.

אך אנשי השיווק של החברה מבינים, כי יהיה עליהם להרחיב את קהילת הרוכבים מעבר לזו הקיימת כבר, על-ידי כך שיפתו את הקונים הצעירים ואלו שמעבר לים לרכוש דווקא את אופנועי הארלי-דייוידסון.

כרגע בעלי האופנועים הם בעיקר אנשים בגילאי הארבעים שיש להם מספיק כסף בכדי לרכוש אופנוע שכזה.

החברה עובדת כרגע על שינוי התדמית המחוספסת והפרועה שהחלה בשנות ה-80 אך מנכ"ל החברה, ג'פרי בלושטיין אומר כי התדמית המיושנת עדיין מושכת קונים.

"זה בוודאי לא מזיק אם יש קצת שובבות בתדמית".