בית הדין להגבלים עסקיים אישר חברת כ.א.ל. ולחברת לאומי קארד - הסולקות כרטיסי ויזה בישראל, היתר זמני המסדיר את העמלה הצולבת ביניהן. ההסדר ניתן בכפוף למילוי תנאים, שהעמיד הממונה על ההגבלים העסקיים. אלה נועדו לצמצם את הפערים הגדולים שבין העמלות, וכן את כל ההתנאות והאיסורים שהחילו הבנקים כתנאי לקבלת שירותים אלה.
הצו הזמני ניתן על-ידי השופטת מיכאל שידלובסקי-אור, המכהנת כמשנה לאב בית הדין להגבלים עסקיים. צו זה יהא בתוקף עד אוקטובר השנה.
הצו שהוצא אוסר בתמקביל על הבנקים המחזיקים בבעלות בחברת ויזה כ.א.ל. ולאומי קארד, לנתב לקוחות ובתי עסק לחברות הויזה שבבעלותם.
הצו ניתן בהסכמת הממונה על ההגבלים העסקיים, וזאת נוכח עמידתן של החברות בתנאי שנקבע: הגשת בקשה מטעמן לבית הדין להגבלים עסקיים, לשם אישור העמלה הצולבת כהסדר כובל. הכרזה על הסדר זה כהסדר כובל, נועדה לאפשר לממונה על ההגבלים העסקיים (במקרה זה, דרור שטרום), להתערב בשיעור העמלות. "זו תהיה הפעם הראשונה בישראל, ובין המקרים הראשונים בעולם, בה יצטרך בית דין להגבלים עסקיים לקבוע את שיעור העמלה הצולבת הצריך להשתלם. החלטת בית הדין צפויה לכן להוות תקדים חשוב לנעשה בתחום כרטיסי האשראי במדינות רבות אחרות בעולם" - מסר הממונה.
בעקבות ההחלטה שניתנה מסר הממונה הודעה מפורטת בנושא, המסבירה את עמדתו.
להלן עיקרי ההודעה:
התנאים שהציב הממונה על ההגבלים למתן היתר לחברות האשראי בתקופת ההתדיינות בבית הדין, אשר אומצו בבית הדין כוללים שלושה נושאים עיקריים: הפחתת שיעור ממוצע של עמלות, הפחתת הפערים בשיעורי העמלות החלים על סוגי בתי עסק שונים, החלת תנאים על הבנקים המונעים מהם לנצל מתן שירות בנקאי כדי לקשור לקוח או בית עסק לסולק הקשור בבנק.
השיעור הממוצע של העמלה הצולבת ירד לפי תנאי הממונה לאורך תקופה של שנה ושלושה חודשים בכ-%20; השיעור הגבוה של עמלה צולבת החל על בתי עסק קטנים שאין להם כח מיקוח והעומד כיום על %2 - ירד בתוך אותה תקופה בכ-%25. בנוסף תחוסל כליל ההפליה בין בתי העסק השונים במבצע קמעונאות המזון (בין רשתות המזון לסופרמרקטים).
בנוסף, הציב הממונה תנאים שמטרתם למנוע ניצול לרעה של כוח שוק מצד הבנקים בעלי חברות הויזה, בדרך של קשירת השירותים הבנקאיים ביחד עם שירותי כרטיסי האשראי, ובכך לפגוע בתחרות המתפתחת בשווקי כרטיסי האשראי. בפרט נאסר על הבנקים לקשור או לתת תנאים נחותים בניהול חשבון עו"ש ובמתן אשראי ואפיקי השקעה וחיסכון לצרכנים שאינם מחזיקים בכרטיס האשראי של אותו בנק, וכן לתת תנאים נחותים בניהול חשבון ואשראי לבית עסק שסולק כרטיסי אשראי באמצעות חברת כרטיסי אשראי המתחרה עם חברת כרטיסי האשראי של הבנק.
המלצות הממונה, שכאמור - התקבלו אתמול בבית הדין ביחס לצו היתר זמני, מבוססות על ממצאי המחלקה הכלכלית ברשות ההגבלים העסקיים לפיהם על מנת שאישור הסדר עמלה צולבת יועיל לתחרות נחוצים לגביו התנאים האמורים.
הסדר העמלה הצולבת הוא בעיקרו הסדר התחשבנות בין בנקים לחברות אשראי, הוא נובע מכך שכל בית עסק בוחר בדרך כלל חברת אשראי אחת להיות הסולקת של כלל חיובי כרטיס האשראי מסוג מסויים (במקרה זה כלל כרטיסי הויזה), החברה הסולקת שנבחרת ע"י בית העסק חייבת לכן לסלוק עבור בית העסק גם חיובי רכישות של לקוחותיה שלה וגם חיובי רכישות של מחזיקי כרטיסי אשראי של מתחריה, לדוגמא: כאשר כ.א.ל. סולקת עבור בית העסק כרטיסי ויזה היא סולקת גם רכישות שנעשו ע"י מחזיקי כרטיסי ויזה של לאומי קארד שהיא המתחרה בה. הסדר העמלה הצולבת הוא ההסדר בו קובעות חברות האשראי את שיעורי ההתחשבנות ביניהן על סליקת הלקוחות הכוללת בכל בתי העסק במשק.
למרות שזו "התחשבנות פנימית" היא מגולגלת על בתי העסק, במסגרת עמלת בית העסק הנגבית ע"י חברות האשראי, ובית העסק מגלגל אותה על כלל הצרכנים הסופיים הרוכשים אצלו.
הבעיה המרכזית עליה הצביעה המחלקה הכלכלית של רשות ההגבלים העסקיים היא, שלחברות האשראי כדאי "לנפח" את שיעור העמלה הצולבת שכן כאשר קיימת תחרות ביניהן, כמו התחרות הנוכחית בשוק הויזה, מהווה השיעור המתואם של העמלה הצולבת "ריצפה" להורדת המחירים הנובעת באופן טבעי מהתחרות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה