החתן לא יקבל פיצוי על ביטול האירוסין

שופטת בית משפט השלום בטבריה, אילונה אריאלי, דחתה (15.1.12) את תביעתו של איבראהים סנדיאני לקבלת פיצוי של 50,000 שקל בשל ביטולי אירוסיו בידי כלתו המיועדת. אריאלי קבעה, כי האירוסין לא היוו הבטחה של ניווין נג'ם להינשא לסנדיאני.

בפני בית המשפט הובאו גרסאות סותרות בנוגע למשך ההיכרות בין השניים לפני האירוסין. בעוד סנדיאני טען שהקשר היה ממושך, טענה נג'ם שהוא היה בן חודשים אחדים ונשא אופי מוסלמי דתי, כך שהמפגשים הבודדים ביניהם התקיימו בנוכחותם של אחרים. סנדיאני טען שהאירוסין בוטלו 72 שעות לאחר שנחגגו בפומבי, בעוד לדברי נג'ם היא ביטלה אותם כעבור שבועיים.

אריאלי קיבלה את גירסתה של נג'ם וקבעה: "קשר זה, בהיותו קצר מועד ושטחי, ודאי לא היה בו כדי להשתכלל לכלל הסכם מחייב לנישואי השניים. בהחלט היה בו משום הסכם לאירוסי התובע וניווין, מתוך תקווה וציפייה שהדבר אף יוביל בהמשך לנישואיהם". גם בנוגע לטיבם של האירוסין קיבלה אריאלי את דבריה של נג'ם, לפיהם מדובר בתקופת ניסיון שרק בסופה מחליטים בני הזוג האם להינשא.

לדברי אריאלי, "תביעה בעילה של הפרת הבטחת נישואין תוכר רק מקום בו הנסיבות מצביעות בבירור על קיומה של מחוייבות ממשית לקשר זוגי קבוע, החורגת מגדר ציפייה או הבעת רצון או כוונה לכך גרידא. סבורני כי בנסיבות העניין, כפי שאלה הובאו בפני, טקס האירוסין היה בו את אותה ציפייה, הבעת רצון, תקווה וכוונה של בני הזוג להינשא בבוא העת זה לזו, אך לא היה בו משום מחוייבות ממשית לקשר זוגי קבוע של נישואין".

נג'ם טענה, כי ביטלה את האירוסין לאחר שנודע לה שסנדיאני הסתיר ממנה שהיה מעורב בעבר בפלילים והשתמש בסמים. על כך אומרת אריאלי: "לו הייתי מגיעה למסקנה כי בין הצדדים נכרת הסכם מחייב להינשא זה לזה, כי אז ייתכן שהיה מקום לבחון האם עמדה לניווין הזכות לבטל את אותו הסכם, בין היתר נוכח הגילויים שלטענתה גילתה אודות התובע. אלא שכאמור, הקשר בין השניים כלל לא הבשיל לכדי מחוייבות ממשית לקשר זוגי מחייב ולנישואין ובנסיבות אלה, עמדה לניווין הזכות, משנוכחה כי הניסיון שהעמידה תקופת האירוסין לא צלח, לסיים את הקשר עם התובע, תהא הסיבה אשר תהיה". סנדיאני חויב בתשלום הוצאות בסך 7,800 שקל.