"הקיבוצים זקוקים ל-1.5 מיליארד שקל לפנסיות"

"הקיבוצים זקוקים ל-1 עד 1.5 מיליארד שקל, כדי להשלים את ההפרשות לפנסיה לעשרות אלפי חבריהם". כך אמר (יום ב', 23.1.12) רואה החשבון יוסי ישראל, מבכירי משרד רואי החשבון BDO-זיו האפט. הוא דיבר בכינוס השנתי התשיעי של מנהלי התעשיה הקיבוצית, שנערך באיירפורט סיטי.

ישראל אמר כי הקיבוצים חייבים, על-פי התקנונים שלהם, לתת לחבריהם פנסיה בגובה 35% מהשכר הממוצע במשק, כיום כ-2,970 שקל לחודש. קיבוצים רבים משתדלים לתת לחבריהם פנסיה גבוהה יותר, כ-40% מהשכר הממוצע, שהם כ-3,400 שקל לחודש. הקיבוצים יזדקקו לסכומים שצוינו לעיל כדי לתת פנסיה של 40% לכל חבריהם, וכן כדי לבסס את הרזרבות של הפנסיות.

עורכת-הדין מיכל גריידי, ממשרד עורכי-הדין זלצמן-גילת ושות', אמרה בעניין זה, בדבריה בכינוס: "קיבוצים רבים רוצים להיטיב עם חבריהם ולתת להם פנסיה מעל המינימום של 35%, אך עליהם לדעת, שהדבר עלול לגרום להם לנטל כלכלי, כי אין להם מקורות לכיסוי התשלומים המוגדלים".

יש המשלמים פנסיה לפני הזמן

צילום: עו"ד מיכל גריידי [צילום: נתי חדד]

עו"ד גריידי אמרה כי קיבוצים רבים, שמצבם הכלכלי טוב יחסית, מבקשים לתת לחבריהם פנסיה בגיל מוקדם, לפני הגילים של 67 ו-62 (לגברים ולנשים) הקבועים בחוק. גריידי אמרה שגם הטבות אלו עלולות להיות בעתיד נטל כלכלי על הקיבוץ.

עוד אמרה גריידי, כי אסור לקיבוצים להפלות בין חבריהם לבין עובדי החוץ השכירים: אם מעלים את הפנסיה ל-40%, יש לעשות זאת לכולם. הדוברים ציינו כי אסור לקיבוצים לתת לחבריהם פנסיה של פחות מ-35% מהשכר הממוצע.

עם זאת ציינו הדוברים, כי הקיבוצים יכולים לתת את הפנסיה "בכסף בעין או בשווה כסף". לדוגמה, הם יכולים לקבוע שהפנסיה, או חלק ממנה, לא ישולמו במזומן, אלא בצורת ארוחות בחדר האוכל והטבות אחרות.

ניר מאור, העומד בראש חברת "קמה", המאגדת את הפעילות הפיננסית של 40 קיבוצים, היו"ר של הגוף המכונה "שולחן הארגונים הקיבוציים האיזוריים" אמר בדבריו בכינוס, כי 50% ואולי יותר מ-274 הקיבוצים בארץ משלמים את הפנסיה המובטחת של 35% מהשכר הממוצע. מדבריו עולה, כי מספר ניכר של קיבוצים עדיין מתקשים לשלם לחבריהם הקשישים פנסיה בגובה זה.