גידול פי 2 ויותר צפוי במספר הזקנים בישראל

תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קובעת שעד שנת 2030 יהיה גידול, של יותר מפי שניים, באוכלוסיית הזקנים ובשיעורה באוכלוסיה הכללית, הרבה יותר מקצב הגידול של האוכלוסיה הכללית, במיוחד בקרב הזקנים המבוגרים יותר (בני 75+ ו-85+); גידול מואץ ביותר באוכלוסיית הזקנים במגזר הערבי וגידול בחלקן של הנשים הזקנות, במיוחד בגילאים המבוגרים יותר.

במסמך עמדה, שהכינו עבור האגודה לגרונטולוגיה, פרופ' יוסף קטן מאוניברסיטת תל אביב וד"ר אסתר יקוביץ מאוניברסיטת בן-גוריון, נכתב כי "לגידול הצפוי השלכות רבות על צרכי הזקנים, הן במצבם הכלכלי, במיוחד בקרב זקנים במגזר הערבי ונשים עריריות, שעלול להגדיל את שיעורי העוני באוכלוסיה הזקנה, והן בהיבטים נוספים כמו פרישה מהעבודה ותעסוקת זקנים, לפיה זקנים רבים עשויים להיות מחוץ למעגל העבודה עשרים ואף שלושים שנה, עם כל ההשלכות הכלכליות, האישיות והחברתיות של כך; גידול להזדקקות לשירותי סיעוד, בריאות, רווחה, חברה, תרבות ועוד".

"כמו-כן קיים צורך בהרחבה ניכרת של השירותים לזקנים ומספר העובדים בהם, וכן בהיערכות ארגונית שונה של השירותים לזקנים, לצד הצורך להתייחסות מערכת השירותים לאוכלוסיות זקנים מורכבות ומגוונות".

מסמך העמדה מתייחס לתופעה, שתלך ותגדל, באשר לזיקה בין הזקנים ומשפחותיהם: התהוות שני דורות של זקנים באותה משפחה (בני 70-60 ובני 80+), שתגרום למצב שבמקרים לא מעטים בנות ובנים יצטרכו להושיט סיוע לא רק להוריהם, אלא גם לסביהם.

מתן עדיפות לאוכלוסיה

צילום: הבטחת מעורבות בני המשפחה [פלאש 90]

לטענת האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, תמונת מצב זו מחייבת עיצוב תוכנית-אב לאומית, שתציע שינויים יסודיים במדיניות כלפי הזקנים ובמבנה ובדפוסי הפעילות של מערכות השירותים המטפלות באוכלוסיה זו. בין השאר טוענת האגודה כי קיים צורך בגידול ניכר בהוצאות החברתיות של הממשלה, בכללן שירותי הבטחת הכנסה, בריאות, רווחה ונופש, שיחייבו העלאה ניכרת בהוצאה הממשלתית המיועדת לאוכלוסיה זו.

"כבר כיום הוצאה זו תופסת נתח של כ-30 אחוז מכלל ההוצאה החברתית של הממשלה. הרחבת השירותים תחייב העלאה ניכרת נוספת של ההוצאה הממשלתית המיועדת לאוכלוסיה זו, שעשויה להיתקל בהתנגדות מצד גורמים כלכליים וחברתיים, שעלולים להסתייג ממתן עדיפות לאוכלוסיית הזקנים על פני אוכלוסיות אחרות", אומרים באגודה הישראלית לגרונטולוגיה.

במסמך העמדה מפרטים פרופ' קטן וד"ר יקוביץ 11 סוגיות המצריכות להעסיק את מעצבי תוכנית-האב הלאומית: הבטחת רמת החיים והרווחה של האוכלוסיה הזקנה; הבטחת שירותים חברתיים איכותיים ומספקים; התייחסות לצרכים של קבוצות אוכלוסיה שונות; הבטחת זמינות של שירותים איכותיים ומספקים בכל רחבי הארץ; הבטחת שירותי מניעה להיווצרות מצבים של חולי ועוני; הבטחת מעורבות פעילה של הזקנים בעיצוב חייהם; הבטחת מעורבות בני המשפחה בסיוע לזקנים; הבטחת מעמדם וכבודם של הזקנים בחברה ומניעת תופעות של אפליה על-רקע גיל; ועוד.

לדברי מחברי המסמך, רוב המדינות במערב כבר פיתחו תוכנית-אב לאומית שכזו והדבר מחייב גם את ישראל להיערך בהתאם. "מצבם של חלק מהזקנים אינו טוב", אומר ד"ר ישראל (איסי) דורון, יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה. "חלקם סובלים ממצוקה כלכלית, תחלואה, מוגבלות פיסית ובדידות. רבים מהם אומנם בריאים ועצמאיים, אך זקוקים למערכת שירותים בתחום הפנאי, התעסוקה והפעילות, על-מנת להבטיח משמעות ואיכות חיים טובה לאורך השנים הארוכות בשלב הגמלאות, ואנו כחברה מחויבים לספק להם זאת".

בכינוס הדו-שנתי של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, שיתקיים בתחילת חודש מרס בגני התערוכה בתל אביב, מתכוונים ראשי האגודה לצאת בקריאה לממשלה, לפעול בשיתוף גורמים נוספים לעיצוב תוכנית-אב לאומית, שתספק מענים הולמים לגידול הצפוי באוכלוסיית הזקנים, לפני שיהיה מאוחר מדי.