ביהמ"ש: תביעה לתרמית מחזקת הצורך בעיקול

"כאשר עסקינן במעשה של תרמית והונאה, כמו בעניננו (לכאורה), פשיטא שישנו חשש סביר, אם לא למעלה מכך, כי תיגרם הכבדה בביצוע פסק הדין, שכן חזקה על מי שעסק (לכאורה) לאורך זמן במעשים של מירמה שיטתית ומתוחכמת, כי לא יהסס גם להבריח את נכסיו על-מנת למנוע את האפשרות לבצע את פסק הדין שיינתן נגדו בסוף ההליך". כך אומר רשם בית המשפט המחוזי בתל אביב, חגי ברנר.

השופט ברנר דחה (13.1.12) בקשה למחוק עיקולים בסך שבעה מיליון שקל שהוטלו לטובת תנובה, בתביעה שהגישה בטענה למירמה נגדה. התביעה הוגשה נגד יפים פרלוב, שהיה ראש אגף התקשורת בתנובה, ונגד חברת פלא-קום התקנות ומנהלה רזיאל פוניס. תנובה טוענת, כי הנתבעים שיתפו פעולה בהנפקת חשבוניות כוזבות על עבודות שכביכול בוצעו עבור החברה, להתקנת ציוד קצה סלולרי במשאיות תנובה.

את הבקשה להסרת העיקולים הגישו פלא-קום ופוניס, אך כאמור ברנר דחה אותה. לדבריו, העובדה שהמבקשים לא טרחו לגבות את בקשתם בתצהיר, מהווה הימנעות מהבאת ראיה לטובתם - מה שלפי הפסיקה הידועה מהווה חיזוק לטענות נגדם. "קיימות נסיבות בהן ניתן לצפות ממי שנפגע ממעשה עוול, שירים את קולו ויזעק זעקת חמס. ההמנעות מעשות כן, פועלת מבחינה ראייתית לחובתו של מי שלא הזדעק בזמן אמת", הוא אומר.

טענה מרכזית של פלא-קום ופוניס הייתה, כי תנובה לא הוכיחה שהימנעות מעיקולים תכביד עליה לגבות פסק דין לטובתה, אם וכאשר יינתן כזה. בתגובה לטענה זו אומר ברנר, כי החשש קיים במיוחד כאשר עילת התביעה היא מעשי מירמה. עם זאת, ברנר הפחית את העיקולים ל-2.5 מיליון שקל, שכן תנובה קיבלה פיצוי ביטוחי של שלושה מיליון שקל וקיזזה מע"מ בסך 900 אלף שקל מהתשלומים שביצעה, בעוד הנזק הנטען היה 6.3 מיליון שקל.