העליון: מעמד חוקתי-על-חוקי לפומביות הדיון

עיקרון פומביות הדיון הוא בעל מעמד חוקתי-על-חוקי, ומהווה מרכיב-יסוד במשטר הדמוקרטי שלנו, התורם לתקינותו של ההליך המשפטי, לביצור אמון הציבור בבתי המשפט ולמימוש חופש הביטוי. כך שב וקובע (יום ה', 19.1.12) בית המשפט העליון.

השופטים חנן מלצר, אליעזר ריבלין ואליקים רובינשטיין דחו את רוב ערעורם של שלמה ופנינה יפת, על בקשתם לאסור את פרסומה של תביעה שהגישו בשנת 2001 נגד ידיעות אחרונות. התביעה נגעה לתמונה של אריה דרעי ואסירים אחרים, בהם יפת, בעת לימוד תורה בחצר כלא מעשיהו. יפת טענו שהתמונה פגעה בפרטיותו של שלמה, שהסתיר עד אז מסביבתו את דבר מאסרו, ותבעו 750,000 שקל בטענה להפרת חוק הגנת הפרטיות.

התביעה טרם התבררה לגופה, בשל העיסוק בשאלה האם מותר יהיה לפרסם את דבר הגשתה; בקשת רשות הערעור הוגשה לבית המשפט העליון בתחילת שנת 2006. בפסק דינו לא מסביר העליון מדוע נדרשו לו שש שנים לקבל החלטה בנושא זה.

מלצר אומר, כי פגיעה חמורה בפרטיות יכולה להוות עילה לאיסור פרסום, אך יפת לא הוכיחו שקיימת סכנה לפגיעה שכזו אם תפורסם תביעתם. הוא מעיר, כי הדיון כאן אינו עוסק בשאלה האם התמונה פגעה בפרטיותם, אלא האם תיגרם פגיעה נוספת כתוצאה מפרסום התביעה. על כך הוא אומר:

"לצורך הדיון בעניין שלפנינו בלבד, נניח כי מאסרו של המשיב 1 אכן לא היה ידוע לסביבתו, טרם פרסום התמונה, וכי פרסום התמונה אומנם הביא את עובדת המאסר לידיעת הכלל... דא עקא שהמבקשים אינם מצביעים על נזק משמעותי נוסף שעלול להיגרם להם בעקבות פרסום ההליכים, או פרסום התמונה בשנית, הוא היסוד שעליו צריכה להתבסס בקשתם לאיסור הפרסום. במקום זאת, המבקשים מציינים, בשפה רפה ומבלי לפרט, כי הפרסום הנוסף צפוי להחמיר עוד יותר את הנזק שנגרם להם - הא ותו-לא".

מלצר מוסיף:

"ככל שנקבל את טענתם של המבקשים, כי פרסום התמונה יצר להם - בעת הפרסום - נזק משמעותי יותר (טענה העומדת כהנחה בלבד במכלול שלפנינו), כך קשה יותר לבסס כל נזק נוסף, שכן הנזק המהותי האפשרי בגין פרסום התמונה כבר נגרם, לשיטתם, הפך לנחלת הכלל והגיע ל'גבולותיו הטבעיים'".

עם זאת, ביקש מלצר מקבוצת ידיעות אחרונות להימנע מפרסומים נוספים שיחשפו את שמותיהם, פרטיהם ותמונתם של יפת.

באופן נדיר, התערב בית המשפט העליון בהוצאות שהוטלו על יפת לאחר שבקשתם נדחתה בבית המשפט המחוזי, וקבע שבשל מצבם הכלכלי והבריאותי - ישלמו 7,500 שקל בלבד ולא 25,000 שקל כפי שנפסק. סכום זה ישולם רק לאחר הכרעה בתביעה.