בדיקה גנטית תגלה מי יחיה עד גיל 100

מדענים טוענים כי יש באפשרותם לנבא בדיוק של 85% אם אדם מסוים יחיה עד גיל 100, זאת לאחר שפיתחו בדיקה גנטית המגלה את הסיכוי להזדקנות בריאה. החוקרים הצליחו לפתח את הבדיקה המורכבת לאחר שחקרו את הדנ"א של בני מאה ויותר, וזיהו משתנים גנטיים שכיחים שתורמים לאריכות חייהם.

הם גילו סדרת סמנים שנראה כי הם שגורמים לנטייה הגנטית של אנשים לחיים ארוכים ובריאים, לדוגמה על-ידי כך שהם עוזרים לעכב או למנוע את התפתחותן של מחלות הקשורות להזדקנות כמו מחלות לב ודמנציה. גנים אלו יכולים לעזור ולהסביר מדוע נראה כי תוחלת חיים של יותר מ-100 שנה תלויה בנטייה תורשתית, למרות חשיבותם של גורמים כמו עישון ותזונה על הבריאות בטווח הארוך.

לדברי החוקרים, הבדיקה מדויקת ב-60%-85%, בהתאם לגילו של הנבדק והיא אמינה ביותר בגיל מאוחר, כלומר שהיא אינה יעילה כסמן מוקדם לתוחלת החיים. היכולת של הבדיקה לזהות קבוצות אנשים עם תוחלת חיים ארוכה החולקים גנים מסוימים יכולה להועיל למדענים המקווים לגלות ולפתח טיפולים חדשים למצבים הקשורים להזדקנות.

לדברי החוקרים, מחקרים נוספים של מאפיינים גנטיים אלו יכולים לתרום להבנה טובה יותר של הבסיס הגנטי והביולוגי של עיכוב או מניעת מחלות תלויות גיל ולהשיג תוחלת חיים ארוכה יותר.

המחקר, שנעשה על-ידי חוקרים מאוניברסיטת בוסטון, התבסס על עבודה שנעשתה ב-2010 ופורסמה בכתב העת Science, אך מאוחר יותר הורדה בגלל בעיות הנוגעות לנתונים. המחקר החדש הסתמך על מדגם נוסף של משתתפים שגילם הממוצע 107.

אנשים שחיים מעל גיל 100 הם המודל האידיאלי להזדקנות בריאה, משום שהם בדרך-כלל לא סובלים מנכות כלשהי עד לאמצע שנות ה-90 לחייהם.

למרות שגורמים גנטיים משפיעים על הסיכויים שלנו לחיות עד גיל 85 ב-20%-30% בערך, הרי שהמחקר הראה כי הם יכולים לשחק תפקיד משמעותי יותר בשנות ה-80 ומעבר להן.

החוקרים סקרו את הגנום של 801 בני 100 ויותר והצליבו אותו עם דגימות דומות מ-914 אנשים בריאים וצעירים יותר, כדי לגלות מאפיינים של הדנ"א שהיו בולטים יותר בקבוצת הגיל המבוגר. הם זיהו 281 משתנים גנטיים שנראה היה כי הם משחקים תפקיד בהזדקנות, וגילו כי ניתן לחלק אותם ל-26 קבוצות של "חתימות גנטיות", שהיו קיימות אצל 90% מהמשתתפים.

המחקר מצביע על כך שהגנים חשובים הרבה יותר בקביעה אם נחיה עד גיל 100 או יותר, במקרים בהם מגיעים לגיל 85. אין מדובר, כמובן, בגן אחד בודד אלא במאות גנים שחלק מהם אולי תורשתיים כקבוצה.