המינהל גבה דמי היתר שלא כדין מזכאים לפטור

בקשת תביעה ואישורה כתביעה ייצוגית נגד מינהל מקרקעי ישראל בהיקף של כחצי מיליארד שקל הוגשה בשבוע שעבר (10.1.12) בטענה לגביית דמי היתר מחוכרים שלא כדין. התביעה הוגשה בשם כל החוכרים אשר חויבו בתשלום דמי היתר החל בשנת 2002, בטענה כי החיוב נעשה בניגוד להחלטות מועצת המינהל ותוך ביצוע גביית יתר של דמי היתר באשר ליחידה השנייה הנוספת באותו המגרש.

לדברי התובעים, עו"ד ישראל אסל וזוגתו, המיוצגים על-ידי עו"ד רחל אסל ועו"ד אבי בן יהודה, הם רכשו ביוני 2010 שני-שלישים מהזכויות במקרקעין המהווים מגרש ששטחו 720 מ"ר בשכונת נווה עמל בהרצליה, לשם בניית בית משפחתם. תוכנית בניין העיר החלה על המקרקעין מאפשרת לתובעים לבנות יחידת דיור אחת נוספת העומדת בפני עצמה ואינה מחוברת ליחידה המקורית הקיימת בחלקה.

בהקשר זה יש לציין, כי בתחילת שנת 2009, בעקבות לחץ ציבורי, החליטה מועצת מינהל מקרקעי ישראל, המתווה את מדיניות הממשלה בקרקע, בהחלטה מספר 1184, להקל על ציבור החוכרים ולהעניק להם הטבה כספית שתהווה תמריץ לבניית בתים ולנצל קרקע פנויה במגזר העירוני שכבר מחוברת לתשתיות. התובעים טוענים כי בהתבסס על החלטה זו, וחליפתה, החלטה מספר 1186, מגיעה להם הטבה כספית שתהווה תמריץ לבניית בתים, כדי לנצל קרקע פנויה במגזר העירוני שכבר מחוברת לתשתיות. לדבריהם, ההחלטות מזכות אותם מפטור מדמי היתר בשווי של 160 מ"ר ראשונים של יחידת הדיור הנוספת שהתכוונו לבנות ללא סייגים או תנאים כלשהם.

התובעים טוענים כי מנהלת מחלקת חוזים במחוז תל אביב מסרה להם כי בגין היחידה הנוספת הם אינם זכאים לפטור של 160 מ"ר מכיוון ששמדובר ביחידה שנייה שאינה מחוברת ליחידה המקורית. התובעים טוענים כי על-אף שניסו פעמים רבות לקבוע פגישות עם נציגי המחלקה המשפטית במינהל מקרקעי ישראל, על-מנת לקבל זיכוי כספי בהיקף מלא של שווי הפטור מדמי ההיתר, המגיע להם לדבריהם מכוח ההחלטות 1184 ו-1186, הם לא הצליחו להגיע להסכמה עם המינהל בנוגע להשבת הכספים שנגבו. עו"ד אסל ואשתו נאלצו בסופו של יום לשלם דמי היתר בסכום של כ-300 אלף שקל ללא קבלת הפטור ששוויו כ-150 אלף שקל. הם שילמו את דמי ההיתר תחת מחאה.

התובעים טוענים עוד כי חוכרים אשר הגישו בקשות לתוספת הבנייה שכללה יחידות דיור חדשה בנוסף ליחידה המקורית בשטח מבונה הקטן מ-160 מ"ר, אשר סברו כי הם פטורים מתשלום דמי ההיתר, חויבו בפועל בתשלום דמי ההיתר החל במטר הראשון, בטענה כי דרישתם לפטור אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הנוהל החדש. התובעים מדגישים כי נוהל זה כלל לא לפורסם לידיעת החוכרים באתר האינטרנט או בדרך כלשהי.

במינהל מתעלמים מחוות הדעת המשפטיות

"רק פרשנות של מתן פטור מדי היתר בהיקף של 160 מ"ר ליחידה השנייה ללא כל תנאי או סייג, תביא לשוויון בין החוכרים, תמריץ אותם להגיש בקשות לתוספת בנייה ובכך לנצל עדות קרקע קיימות וקיימים שטרם נוצלו במגזר העירוני. מתן הפטור בדרך זו חוסך את הצורך להגיע למנהל, מונע חילוקי דעות וחיכוכים ביחס לשטח היחידה הקיימת, מונע את הצורך בעריכת חישובים וקיזוזים ע"י פקידי המנהל לצורך שווי הפטור", טוענים התובעים. "באמצעות מתן פטור... ניתן היה להוציא הנחיה ברורה, קלה, חדה ופשוטה לוועדות התכנון והבנייה לפיה, חוכר שהגיש בקשה לתוספת בנייה של יחידה נוספת באותו המגרש ששטחה אינו עולה על 160 מ"ר ניתן להנפיק לו היתר בנייה ללא צורך שהמינהל יחתום על התוכניות. כך מקלים על החוכרים ועל הביורוקרטיה".

התובעים טוענים כי עומדות להם עילות תביעה בגין גביית דמי היתר שלא כדין, הפרת חובה חקוקה, רשלנות, עשיית עושר שלא במשפט, תרמית וגזל, הפרת חובת תום לב, פגיעה בזכויות יסוד ובעיקר בזכות הקניין, הונאת הציבור, הפרחת הוראות חוק הגנת הצרכן ופגיעה בחופש המידע.

דורשים הצהרה מביהמ"ש: הנהלת המינהל פעלה בחוסר סמכות

במסגרת התובענה הייצוגית, מבקשים התובעים לייצג כל אדם, תאגיד או ישות משפטית המחזיקים בנכס צמוד-קרקע מהוון במגזר העירוני, לרבות בישוביים קהילתיים, אשר הגישו למינהל בקשה לתוספת בנייה של יחידת דיור נוספת הנפרדת מהיחידה המקורית על אותו המגרש, ולא קיבלו מהמינהל זיכוי מלא בדמי היתר בגין שטח של 160 מ"ר של היחידה הנוספת, חויבו בדמי היתר מהמטר הראשון או לחלופין חויבו בדמי היתר למרות ששטח היחידה השנייה קטן מ-160 מ"ר. התובעים טוענים כי מדובר במספר חברים גדול, אשר תובענה ייצוגית בנסיבות אלו תחסוך זמן שיפוטי ומשאבים, וכן תמנע החלטות סותרות בבתי משפט בהליכים דומים. את דמי ההיתר ששולמו ביתר דורשים התובעים להשיב לחוכרים בתוספת ריבית והצמדה ממועד הגבייה הבלתי חוקית ועד להחזר בפועל.