מומלץ: לרכל כדי להוריד את רמות הלחץ?

מזה מאות שנים, היחס לרכילות היה כאל משהו גס ושלילי, וכאל דברים בטלים שיכולים לגרום נזק למוניטין ולפגיעה באמון. אך מחקר חדש של אוניברסיטת קליפורניה, מראה כי לשמועות יכולות להיות גם השפעות חיוביות והן יכולות לעזור לנו לפקח על התנהגות רעה, למנוע מצב של ניצול ולהוריד את רמות הלחץ.

למרות השם הרע שיצא לרכילות, יש לה תפקיד חשוב בשמירה על הסדר החברתי. כך על-פי המחקר, שפורסם במהדורה המקוונת של כתב העת Personality and Social Psychology.

המחקר הראה גם כי רכילות יכולה להיות בעלת תכונות מרפאות - קצב הלב של משתתפי המחקר עלה כשהיו עדים להתנהגות שלילית של אדם אחר, אך העלייה התמתנה כשהצליחו להעביר את המידע על אותו אדם כדי להזהיר אחרים. הפצת מידע על אדם אותו ראו מתנהג בצורה שלילית גרמה לאנשים להרגיש טוב יותר והרגיעה את התסכול שהניע אותם לרכל.

הדחף להזהיר אחרים לגבי התנהגות שלילית היה כה עז, עד כי המשתתפים במחקר "הקריבו" כסף כדי לשלוח "אזהרת רכילות" לאותם משתתפים שעמדו לשחק עם מי שנתפס בעיניהם כרמאי, במשחקים בהם היו עלולים להפסיד כסף.

לדברי החוקרים, בסך-הכל הממצאים הראו כי אנשים לא צריכים להרגיש רע על כך שהם חושפים את הצדדים המכוערים של אחרים, במיוחד אם הדבר עוזר להציל מישהו מניצול. "אין סיבה שנרגיש אשמים על כך שאנחנו מרכלים אם הרכילות עוזרת למנוע מאחרים להיות במצב בו מנצלים אותם", כתבו.

המחקר התמקד ברכילות "פרו-חברתית", כזו המזהירה אחרים מאנשים לא ישרים ולא אמינים, בניגוד לרכילות מציצנית.

ירידה בקצב הלב

צילום: תחושת הקלה [צילום: AP]

במסגרת סדרה של ארבעה ניסויים, השתמשו החוקרים במשחקים בהם הנדיבות שהפגינו המשתתפים אחד כלפי השני נמדדה על-פי כמות הדולרים או הנקודות שחלקו ביניהם. בניסוי הראשון, 51 מתנדבים חוברו למכשירים שמדדו את קצב הלב שלהם כשצפו בתוצאות של שני אנשים משחקים. לאחר מספר סיבובים, הצופים יכלו לראות כי אחד המשתתפים לא שיחק על-פי החוקים וכך צבר את כל הנקודות לטובתו.

קצב הלב של הצופים עלה כשהיו עדים לרמאות, ורובם ניצלו את ההזדמנות להשחיל פתק אזהרה כדי להזהיר משתתף חדש מכך שהשותף שלו לא משחק בצורה הוגנת. החוויה של העברת המידע מיתנה את העלייה בקצב הלב.

בניסוי השני, 111 משתתפים מילאו שאלונים שעסקו ברמת הזולתנות (אלטרואיזם) ושיתוף הפעולה שלהם. לאחר מכן צפו במוניטורים שהראו את הניקוד משלושה סיבובים של משחקים וראו כיצד משתתף אחד מרמה את השני.

צופים שהגדירו את עצמם פרו-חברתיים דיווחו על תחושות תסכול מהבגידה של השחקן הרמאי וחשו הקלה כשניתנה להם ההזדמנות להעביר פתק אזהרה לשחקן הבא כדי למנוע מצב של ניצול.

הסיבה העיקרית להשתתף ברכילות הייתה לעזור לאחרים, יותר מאשר "ללכלך" על אדם מסוים, כתבו החוקרים. כמו-כן, ככל שמשתתף צבר מספר גבוה יותר של נקודות או שהתנהג בצורה לא זולתנית, כך גבוהה יותר הייתה הסבירות שהצופים חוו רגשות שליליים לאחר שצפו בהתנהגות האנוכית וגבוהה יותר הייתה הסבירות שיצטרפו לרכילות.

כדי לקחת את התוצאות צעד נוסף קדימה, המשתתפים בניסוי השלישי התבקשו "להקריב" את הכסף אותו הרוויחו עבור השתתפותם במחקר במידה שרצו לשלוח פתק אזהרה. יתרה מכך, העובדה שוויתרו על התשלום לא הבטיחה שתשפיע על הניקוד של השחקן שרימה. ולמרות זאת, רוב הצופים הסכימו לוותר על הכסף רק כדי להעביר את פתק האזהרה.

כלומר, משתתפים שילמו כסף כדי לרכל גם כאשר ידעו כי אינם יכולים להשפיע על התוצאות של אותו אדם אנוכי.

במסגרת הניסוי הסופי, 300 משתתפים גויסו כדי לשחק במספר סיבובים של המשחק. הם שיחקו כשהם משתמשים בכרטיסי הגרלה ששוויים 50 דולר האחד. לחלק מהמשתתפים נאמר שהצופים בהם יוכלו להעביר להם פתק בסיבוב הבא כדי להזהיר אותם משחקנים שאינם משחקים בצורה הוגנת. האיום מכך שהם היו עלולים למצוא את עצמם נושא לרכילות שלילית גרם לכל המשתתפים לשחק בצורה הוגנת יותר, במיוחד אלו שהשיגו ציון נמוך בשאלונים שמולאו לפני המשחק ועסקו בשלאות לגבי זולתנות.

תוצאות כל הניסויים הראו כי כשאנו צופים באדם המתנהג בצורה לא מוסרית אנו חשים תסכול, אך האפשרות שיש לנו להעביר את המידע לאחרים גורמת לנו להרגיש טוב יותר.