מעצר בית לנאשמים באיסוף מודיעין ל"תג מחיר"

שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, דחה (יום א', 15.1.12) את ערעור המדינה על שחרורם למעצר בית של חמישה פעילי ימין, המואשים באיסוף מידע מודיעיני לצורך פעולות "תג מחיר" והחדירה לחטמ"ר אפרים. עם זאת, עמית אומר שהמעשים המיוחסים להם חמורים ושבעתיד עשוי ביהמ"ש העליון לאשר את מעצרם של המעורבים עד לתום ההליכים נגדם.

עקיבא הכהן, אלעד מאיר, אפרים חייקין, משה אטינגר ודוד אליהו מואשמים באיסוף ידיעות בעלות ערך צבאי, התפרעות, כניסה למקום צבאי, הפרעה לעובד ציבור ועבירות נוספות. לטענת המדינה, החמישה אספו ואגרו מידע על תנועות צה"ל ופעולותיו, חלקן בסיווג "סודי", על-מנת לסכל פינויים של מאחזים, ונטלו חלק פעיל בהתפרעות בחטמ"ר אפרים.

שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, חנה בן-עמי, הורתה לשחרר את החמישה למעצר בית, תוך שהיא אומרת שהעבירות המיוחסות להן אינן מן החמורות שבחוק העונשין, המסוכנות הנשקפת מהם אינה גבוהה, שכן עיקר פעילותם "מלבד איסוף חומר מודיעיני, היה בארגון מחאות לא אלימות באזור הפעילות הצבאית". עמית דחה את ערעור המדינה על ההחלטה, אך גם הסתייג מקביעותיה של בן-עמי.

זה לא חסמב"ה נגד זורקין

עמית מצטט בהרחבה מן המסמכים שנתפסו ברשותם של החמישה ואומר, כי על פניו יש ממש בטענות המדינה בדבר חומרת מעשיהם. "לא מדובר בחסמב"ה במערה החשמלית מול הצבא הבריטי וזורקין, אלא בפעילות מאורגנת ומתוחכמת מול צה"ל וגופים שונים של המדינה, תוך הפעלת סוסים טרויאניים בתוך הצבא", הוא קובע. "מומלץ לצאת עם כפפות חזקות לכל אירוע כדי למנוע זיהוי על-פי טביעות אצבע, ודעת לנבון נקל כי לא באירוע משפחתי מדובר. המסמך ממליץ להימנע מהפצת שמועות שווא והערכות לא מבוססות, באשר אלה 'עלולים למנוע עשייה קדושה ללא סיבה', ונקל להבין באיזו עשייה קדושה מדובר". עוד מציין עמית, כי מהמסמכים עולה בבירור הקשר "לתופעת הפוגרומים, הידועה במקומותינו כ'תג מחיר'".

עמית דוחה את גישתה של בן-עמי ואומר: "לטעמי, לא בשירה ובריקודים עסקינן, אלא בדברים חמורים יותר, וסופם של דברים בבסיס חטמ"ר אפרים מעיד על תחילתם". הוא מוסיף: "בעבריינות אידיאולוגית, הנאשם מצהיר, או שהתנהגותו מעידה עליו, כי אינו מתחרט על מעשהו והוא דבק במשנתו האידיאולוגית המצדיקה ביצוע עבירות לשם מימוש או קידום האידיאולוגיה. רוצה לומר, כי במוטיבציה אידיאולוגית יש כדי לחזק את יסוד המסוכנות".

עמית גם מציין, כי חשוד בעבירה אידיאולוגית המצוי במעצר בית, עלול ליהנות דווקא מסביבה אוהבת - בניגוד לחשוד בפלילים. עוד זוקף עמית לחובתם של ארבעה מבין החמישה (למעט מאיר) את העובדה שהתעלמו מהצו המינהלי שאסר עליהם להיכנס ליהודה ושומרון; את שתיקתם בחקירה; ואת העבר הפלילי של הכהן וחייקין.

פקודה מימי יונת הדואר

צילום: [צילום: פלאש 90]

אולם בסופו של דבר ולאחר התלבטות, החליט כאמור עמית לדחות את ערעור המדינה. הסיבה העיקרית לכך היא שהחשד העיקרי נגדם - הפעלת חמ"ל המודיעין על צה"ל - מבוסס על סעיף מתקנות ההגנה לשעת חירום משנת 1946, "שלא נחקק בעידן הטלפון הסלולארי דור 4 או בעידן הפייסבוק, אלא בימי יונת הדואר ודגלי הסמפור. בחיפוש שערכתי במאגרים הממוחשבים, לא מצאתי תקדים להרשעה על-פי סעיף זה, כך שעל בית המשפט שידון בתיק לגופו, תהא המלאכה הנכבדה לבחון את יישומה של עבירה זו על המקרה שלפנינו. נוכח החדשנות ביישום העבירה שנחקקה בימים עברו, אני סבור כי בשלב זה של מעצר, יש ליתן לכך משקל".

עמית מוסיף, כי אינו נותן אמון רב בדברי החמישה אשר התחייבו לשמור על תנאי מעצר הבית. "עם זאת, זו הפעם הראשונה שהמשיבים נמצאים במעצר של ממש, חלקם מזה כחודש ימים, וזו הפעם הראשונה שהם 'מתרגלים על רטוב' את המלצתם-שלהם 'לשבור לאנשים את הרתיעה ממעצרים'. בנסיבות אלה, אני סבור כי יש לתת סיכוי לאפשרות שהמשיבים, חלקם בעלי משפחות, הבינו שזו הפעם הוצא להם 'כרטיס אדום', ולפעולותיהם עשוי להיות תג-מחיר בדמות של מעצר עד תום ההליכים וחילוט כספים וערבויות".

בשולי החלטתו כותב עמית: "במדינה דמוקרטית אין משנים את כללי המשחק, אף לא לכבודם של אלו הנוקטים בצעדים לא דמוקרטיים בעליל, כמו המשיבים. עילות המעצר הן חלק בלתי נפרד מכללי המשחק בדיני המעצרים, ואין לשנותם. אך עם שינוי העתים והנסיבות, מה שאתמול לא נחשב כמסוכן לצורך עילת המסוכנות בדיני המעצרים, יכול שייחשב היום או מחר כמסוכן. יוליך עוף השמים את הקול היוצא מבית משפט זה, כי לא היום כתמול שלשום, ולא לעולם חוסן מפני מעצר עד תום ההליכים בעבירות כגון דא".