"הפרשה שלפנינו הינה מאותם מקרים מיוחדים בהם העונש שהושת על המערערים סוטה בצורה ניכרת ממדיניות הענישה הראויה כך שיש להתערב בו, וזאת בשל החומרה המיוחדת של העבירות אשר המערערים הודו בביצוען, בשל נסיבות ביצוען, ובשל זהות קורבנותיהם. העונשים שנגזרו על המערערים אינם עומדים ביחס הולם למעשים החמורים שביצעו המערערים בחבורה שפעלה בצוותא תוך הפעלת אלימות קשה".
כך אומרת (יום ג', 10.1.12) נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, בהחלטתה להחמיר בעונשם של חמישה בני מיעוטים שתקפו חיילים, גנבו את נשקיהם וביצעו שורה של עבירות נשק חמורות. ביניש והשופטים עדנה ארבל ויצחק עמית החליטו, בצורה נדירה, להתערב בעונשים שגזר שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, יצחק כהן, תוך מתיחת ביקורת זו על החלטותיו.
על-פי כתב האישום בו הורשעו החמישה, הם הצליחו פעמיים לתקוף חיילים בצורה קשה ולגנוב את כלי נשקם, ואילו במספר מקרים אחרים לא הצליחו להוציא לפועל את זממם. החמישה ערערו על חומרת עונשיהם, בעוד המדינה ערערה על קולת העונשים וערעורה התקבל.
ביניש אומרת: "עסקינן בחבורה מאורגנת ששמה לה למטרה לשדוד חיילים ומאבטחים, האמונים על הגנת הציבור, שהפכו על לא עוול בכפם לקורבנות, וזאת מן הסיבה היחידה כי תפקידיהם מחייבים נשיאת נשק. בבחינת הענישה הראויה יש לתת משקל לזהות הקורבנות ולמידת האלימות וההשפלה שנגרמה להם. כחברה, חלה עלינו חובה להגן, כפי יכולתנו, על אלו שמגנים עלינו. לא ניתן להשלים עם הפיכתם של בעלי תפקידים כגון שוטרים, מאבטחים או חיילים יעד לתקיפה, רק בשל כך שעליהם לשאת נשק מכוח תפקידם. לפיכך, יש להחמיר עם אלו הבוחרים לשדוד ולתקוף חיילים ומאבטחים בשל סיבה זו".
עומר שלאעטה, שהיה הרוח החיה מאחורי החבורה, נדון בעליון ל-12 שנות מאסר (לעומת תשע שנים במחוזי). מוחמד שלאעטה, לשעבר כדורגלן קבוצת בני סכנין, נדון לשש שנות מאסר (לעומת חמש). עונשו של מזהר שלאעטה הוחמר לשבע שנות מאסר (לעומת חמש), עונשו של נזאר שלאעטה הוכפל לארבע שנות מאסר, ואילו על מוחמד אמראה גזר העליון חמש שנות מאסר (לעומת ארבע במחוזי). העליון הותיר על-כנם את סכומי הפיצוי בסך עשרות אלפי שקלים שחוייבו החמישה לשלם לקורבנותיהם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה