הפיקוח על הבנקים פרסם היום (ג') נתונים מעודכנים לגבי מספר החשבונות שנחסמו מכיוון שלא מילאו את הצהרת ההזדהות הנדרשת על פי החוק לאיסור הלבנת הון - או לחלופין, מכיוון שהיו חסרים פרטים מהותיים בדיווח.
מהנתונים עולה כי עד כה נחסמו כ-60,000 חשבונות של אנשים פרטיים, שחסרים לגביהם פרטי זיהוי; כ- 70,000 חשבונות של תושבי חוץ, וכ-60,000 חשבונות של תאגידים שלא מילאו הצהרה בדבר בעל השליטה בתאגיד. חלק ניכר מהחשבונות שנחסמו הם חשבונות שאינם פעילים.
חשוב להדגיש כי הבנקים מסירים את החסימה מיד לאחר שהלקוח משלים את ההצהרה או את הפרטים החסרים.
התיקון לצו איסור הלבנת הון אושר ביום חמישי האחרון בועדת החוקה של הכנסת. עיקרי התיקון לצו הם הורדת סף הדיווח על פעולות במזומן מ-200,000 שקלים, ל-50,000 שקלים;
דרישה לזיהוי בעלי כספות; הסדרת פתיחת חשבון לקטין; הוספת חובת דיווח לגבי מכירת המחאות נוסעים וקניה ומכירה של שטר למוכ"ז ועוד.
המפקח על הבנקים, יואב להמן, הדגיש את חשיבות המאבק בהלבנת ההון בישראל - כחלק מהמאבק בפשע, ואת חשיבותו לכלכלת המדינה ולתדמיתה הבינלאומית.
לדבריו, על אף שהטיפול בנושא אינו ייחודי למערכת הבנקאית, הרי שבאמצעותה מבוצעת רוב הפעילות הפיננסית ולכן היא הגורם המרכזי במלחמה בהלבנת ההון בישראל.
"מתפקידם ובאחריותם של האחראים לאיסור הלבנת הון בבנקים להטמיע את הנושא בבנקים ולוודא שהבנק עומד בכל הוראות החוק. על האחראים להפעיל שיקול דעתם היכן שנדרש מתוך ראיית לשון החוק ומטרותיו", אמר להמן.
ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, עו"ד יהודה שפר, ציין כי העקרונות הבסיסיים של המלחמה בהלבנת הון הופנמו הן אצל רשויות האכיפה והפיקוח והן אצל התאגידים הבנקאיים.
"כמו כן, ישנם איתותים חיוביים לגבי ההכרה של גופים בינלאומיים במאמציה של ישראל להטמעת החקיקה בתחום איסור הלבנת הון, שלהם יש השלכות על מעמד ישראל כמדינה השייכת לקבוצת המדינות המערביות שנלחמות בפשע המאורגן ובטרור", אמר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה