"המאגר הביומטרי אינו דומה לנתוני האשראי החשופים"

מנהל הרשות לניהול המאגר הביומטרי במשרד הפנים, גון קמני, טוען כי הניסיון לקשר בין דליפת פרטי כרטיסי אשראי מאתרי קניות וקופונים ברמת אבטחה נמוכה וללא פיקוח לבין המאגר הביומטרי, נובע, במקרה הטוב, מחוסר הכרת המציאות והעובדות. לדבריו, המאגר הביומטרי הוא היחיד שיכול להבטיח לתושבי המדינה שקט נפשי וביטחון שזהותם לא תיגנב.

לאחר שפרטי עשרות אלפי כרטיסי אשראי של ישראלים דלפו לרשת האינטרנט ופורסמו על-ידי פצחן (האקר) סעודי התעורר אצל רבים חשש כי ברגע שיוקם מאגר ביומטרי אשר יכיל את פרטיהם הביולוגיים - גם הוא עלול להיפרץ.

לדברי קמני, כל החששות מפני פריצת פצחנים לאתרים שונים היו ידועים בזמן הדיונים על המעבר לתיעוד חכם והקמת המאגר הביומטרי ובשל ההכרה ברגישותם של הנתונים הביומטריים אשר ייאספו במסגרת הנפקת התיעוד החכם, כנסת ישראל חוקקה את חוק הביומטריה (2009) ובמסגרתו הוקמה במשרד הפנים רשות ממלכתית ייעודית, הרשות לניהול המאגר הביומטרי. תפקידה של הרשות, לנהל ולאבטח את מאגר הנתונים הביומטריים.

לדברי קמני, בניגוד לאתרי אינטרנט שהתמחותם בתחום הספורט או הקופונים, בהם לא הושקעו משאבי אבטחה ברמה לאומית, המאגר הביומטרי מוגדר, על-פי חוק הביומטריה, 'סודי ביותר' ומאובטח בהתאם, ועל-פי כללי האבטחה המחמירים ביותר של גופי הביטחון. חוק הביומטריה קובע כללים רבים ומפורטים המבטיחים את השמירה ואת ההגנה על המידע שבמאגר.
 
לדבריו, המאגר הביומטרי יישמר בנפרד מכל מאגר אחר ומכל רשת מחשבים או רשת תקשורת ולא תהיה אליו גישה באמצעות האינטרנט, כך שהוא לא ניתן לפריצה על-ידי פצחנים. כל תהליכי העבודה והעובדים ברשות לניהול המאגר הביומטרי מפוקחים ומבוקרים על-ידי הרשות לאבטחת מידע בשב"כ וכן על-ידי ועדות הכנסת הרלוונטיות.

עוד ציין כי הגישה למאגר תותר למספר מצומצם בלבד של בעלי תפקידים שעברו, ועוברים באופן תדיר, ביקורת של גופי הביטחון. מעבר לכך, במאגר ישמרו, בצורה מוצפנת, אך ורק תמונת תווי פנים ותמונות של טביעת 2 אצבעות, ותו לא. אין במאגר הביומטרי פרטים נוספים כגון: שם, כתובת או אפילו מספר זהות.

"עם ההתקדמות הטכנולוגית הקיימת אנו רואים כי העולם סביבנו מתקדם לכיוון של אימות זהות אזרחים תוך שימוש בטכנולוגיה ביומטרית. בצרפת, שוויץ, פינלנד ומדינות נוספות, כבר קיימים ומנוהלים מאגרי נתונים ביומטריים של מחזיקי תעודות זהות, רישיונות נהיגה או דרכונים של אזרחי אותן המדינות", אמר והוסיף כי בשנים האחרונות, כל ישראלי שטס לארה"ב נתן, ללא כל חשש, טביעות של כל אצבעותיו, הצטלם צילום ביומטרי ונתוניו נכנסו למאגר האמריקני. "איש לא התלונן על כך ואיש לא נמנע מלטוס לארה"ב בשל כך. זאת למרות שהחוק האמריקני מקל הרבה יותר ומתיר שימושים שונים בנתונים שנאספו", אמר.