ריקוד חושפני עלה לאישה באובדן כתובתה

אישה שביצעה ריקוד הודי בלבוש מינימלי באירוע פומבי, למרות דרישתו של בעלה שתימנע מכך, לא תקבל את כתובתה. כך קבע (6.10.11) בית הדין הרבני באשדוד.

בני הזוג התחתנו בשנת 2002 ופחות משנה לאחר מכן הוזמנו לבר-מצוה לבן-אחותה של האישה. הבעל טען, באמצעות עו"ד יגאל בן-חיים, כי אשתו הודיעה לו שבכוונתה לבצע באירוע את הריקוד החושפני, כאשר "כל אברי גופה מוחצנים לחוץ" והצופים מכניסים שטרות כסף לחזייתה. לדבריו, הוא התנגד לכך בתוקף, אך היא לא נשמעה לו וכך ביזתה אותו בצורה קשה. הבעל הגיש תביעת גירושין חודש לאחר מכן ובני הזוג התגרשו כעבור שנה, כאשר נותרה במחלוקת שאלת הכתובה בסך 100,000 שקל.

האישה טענה, כי רק לאחר הנישואין התברר לה שבעלה עקר ולכן מדובר במקח טעות. ואולם, הדיין הרב מיכאל צדוק קבע, על סמך אישורים רפואיים שהגיש הבעל, כי הדבר אינו נכון וכי על בני הזוג היה לעבור טיפולי פוריות. הוא גם מעיר, כי כיום יש לבעל בן, דבר המוכיח שהטענה אינה נכונה. לפיכך נותרה לדיון השאלה האם הבעל יכול היה לדרוש מאשתו להימנע מריקוד זה, למרות שמדובר בזוג חילוני. וכך ניסח הרב צדוק את הסוגייה:

"האם נכון יהיה לעשות הבחנה בין הזרם המכונה דתי/חרדי לחילוני. שבזרם דתי/חרדי תהיה קיימת זכות לבעל לטעון נגד אשתו על התנהלות של פריצות ולבוש חשוף הנוגד את המקובל בזרם זה, ואילו בזרם החילוני לא תוכל להישמע טענה זו מאחר שהרוב פרוץ בה וזו הרגילוּת רחמנא ליצלן והמקובל". מסקנתו של הרב צדוק היא, שלמרות שמדובר באדם חילוני, הרי שהעובדה שהזהיר במפורש את אשתו מפני ביצוע הריקוד - היא מפסידה את כתובתה, שכן חשש שהיא תגיע גם לידי זנות, וגם לבעל חילוני יש זכות לדרוש את "נאמנות אשתו וטהרת ביתו".