הדרה והאדרת נשים - ל"ל

כ
משפטן,בעל השכלה אקדמית במדע המדינה ,בוגר ביה"ס לעתונאות ולתקשורת.

לפרשנות החדשה שניתנה למקורות היהודיים בנוגע להדרת נשים בציבור יש פן הזוי, בכך אין ספק.
הניתוק מכל מה שמתקיים הלכה למעשה בעולם המודרני הנאור,החושב הוא מוחלט. עד כדי כך שאנשי ציבור ואנשי רוח באירופה ומארה"ב נתגייסו להביע את דאגתם מתופעה שהיא לכאורה כיתתית צרה ומשוייכת לפלג מסוים בציבור בלבד. מדינה מתוקנת ריבונית טינה יכולה להרשות לעצמה שקבוצות מיעוט יפעילו בתוכה נורמות התנהגות ציבוריות קיצוניות הסותרות בבוטות נורמות בסיסיות עליהן היא מושתתת. כאן מדובר למשל,בסתירה מוחלטת לשני חוקים שהם מאבני היסוד של הדמוקרטיה שלנו: חוק יסוד כבוד האדם וחרותו ,וחוק שיווי זכויות האשה. .בהקשר ישיר לכך מה שמקוממת יותר מכל הויא רוח הדברים: הקביעה כי נשים מוגבלות הן מטבען לפיכך נחותות הן מגברים ,ולכן יש להקצות להן מרחב מחייה משלהן הרחק מגברים. זוהי הסתירה המהותית והתכליתית בין הדרת נשים לבין החקיקה הראשית הנ"ל , וכאן טמונה הסכנה.
למרות גל המחאות הגורף בתקשורת לא נשמעו עדיין קולות ברורים הקוראים לקרוא לציבור הנשים החרדיות, לפחות בתקשורת,עם כל הקושי שבכך, שגובר בעקבות התעלמותם המכוונת של מנהיגים חרדים מן הסכנה, לא לוותר,לקום ולעמוד על זכותן הבסיסית ביותר- שווון -לפחות במרחב הציבורי עם בני המין השני.