לקראת כניסתה של חברת דאטה-בנק האוסטרלית לשוק הישראלי במאי 2002 ביצעה החברה סקר אודות תוכניות התאוששות מאסונות של חברות ישראליות (Disaster Recovery Planning).
דאטה-בנק, המספקת שירותי אחסון לקלטות גיבוי נתונים לארגונים ביצעה את הסקר במהלך שנה שלימה, ובמהלכו נבדקה מדיניות החברה לקראת, במהלך ולאחר אסונות של 1000 חברות היי-טק ישראליות.
בסקר התגלה, כי אצל 10% מהחברות קיימת "תוכנית התאוששות מאסונות" אך ברב המקרים היא מעולם לא נוסתה. כמו כן 90% מהחברות מחזיקות את התכנית בתוך הארגון (on site) ובזמן אסון כלל לא ניתן להגיע אליה.
תוכניות ההתאוששות הנקראות גם "פרוטוקולים לשמירת ההמשכיות העסקית" הפכו להכרחיות בכל ארגון או חברה בארצות הברית לאחר מאורעות ה-11 בספטמבר, כך אומרים בחברה האוסטרלית. חברות אמריקניות רבות שחוו את הנזק העצום של נתונים שלא אוחסנו והושמדו במאורעות ה-11 שנמדד במיליארדי דולרים, השקיעו עשרות אלפי דולרים בכתיבה וניסוי של DRP במהלך שיקום הנזקים.
חברות ישראליות רבות העובדות כקבוצות עולמיות (world group) וכאלה המייצאות טכנולוגיות לחו"ל נדרשו להמציא תכניות DRP לצורך חוזי מכירה, קשרים עסקיים, וכן לצורכי ביטוח. למרות דרישה זאת, 10% מהחברות הישראליות מוכנות לקראת אסונות גדולים או תקלות כגון הפסקת חשמלה כללית.
"לו ישראל הייתה עומדת מול הפסקת חשמל כללית בסדר גודל כפי שקרה בארצות הברית הייתה מותירה חברות ישראליות רבות חסרות אונים וללא יכולת לאסוף את השברים", אומר אוון ליבר, מייסד דאטה-בנק בישראל: "בארה"ב דיווחו על גנרטורים שפעלו מיידית ולכן לא היה איבוד רב של נתונים או נזק לאחסון הנתונים.
במקומות כמו הנאסד"ק וחברות גדולות שהנזק הגדול שנגרם להן הוא איבוד שעות עבודה, דואגים לגבות את הנתונים ולאחסן אותם מחוץ לארגון. במקרה של הפסקת חשמל, יש להם תוכנית להובלת קלטות גיבוי הנתונים למקומות מוגנים יותר. בישראל, מותקנים גנרטורים רק ב-10% מהמשרדים ואף לא קיימות תכניות להתקנת גנרטורים תוך מספר שעות, השרתים מאבדים נתונים חיוניים לארגון בעת הפסקת החשמל, ואתחול המערכות הממוחשבות לוקח זמן רב. במקרים קשים יותר, כמו השריפה בבניין מרכזים, חברות ששומרות את הנתונים והגיבויים בתוך המשרדים מסתכנות באיבוד חודשים ושנים של עבודה, ובנזקים של מיליוני שקלים".
אודות דאטה-בנק
דאטה-בנק פיתחה טכנולוגיה בלעדית לשימור והגנה של קלטות גיבוי נתונים לתקופה של עד 30 שנה. החברה נוסדה בישראל על-ידי אנתוני האריס ואבן ליבר והחלה לפעול בישראל במאי 2002 בתום שנה של הכנות במהלכה הקימה תשתית תת קרקעית לאחסון קלטות הגיבוי.
דאטה-בנק מובילה את הקלטות בתנאי בטיחות ומזג אויר מחמירים לכספות תת קרקעיות חסינות אש ומשוריינות, שתוכנתו לתנאי קור ולחות לשמירה על קלטות הגיבוי על פי תקן בינלאומי מחמיר. מאז כניסת דאטה-בנק לישראל הצטרפו מעל 100 חברות לרשימת הלקוחות של החברה ומידי יום נאספות מכל רחבי הארץ בין 200 ל-300 קלטות גיבוי לאחסון בכספות החברה.
אוון ליבר: "העובדה שברב החברות בישראל תוניות ה-DRP לא קיימות או לא נוסו מעולם היא מצב אבסורדי. ישראל היא מדינה ידועת טרור ואסונות כמו שריפות והתמוטטות של בנינים ותשתיות המים והחשמל בישראל ישנות ורעועות ובכל זאת בחברות רבות ראינו כי בחברות רבות בישראל לא מאמינים שזה יכול לקרות להם.
ישראל מייצאת טכנולוגיה מהטובות בעולם אך עדיין לוקה בחשיבה לטווח קצר. החשיבה הזאת גורמת לחברות רבות שכתבו תכניות DRP להשאיר אותה במשרד. למרות זאת אנחנו רואים מודעות הולכת וגוברת של חברות לכתוב תכניות חירום ולאחסן את קלטות הגיבוי שלהן מחוץ לארגון".
מוכנות החברות בישראל - ציון נמוך
במחקר נוסף שפורסם לפני שבוע בעיתון USA Today (מאמר מאת דל ג'ונס) נבדקו 1000 בעלי תפקידים בכירים בחברות גדולות ונמצא כי 15% מהם טענו כי הם מוכנים לקראת כל תרחיש אפשרי של אסונות טרור גדולים, הפסקות חשמל, רעידות אדמה ושאר אסונות. הציון הממוצע אותו נתנו בעלי התפקידים כדי לאמוד את מוכנות החברה היה Cּ+.
הנזק הכספי הממוצע לחברה בשל אבדן נתונים היה 400,000 דולר לשעה כשכל המערכות מושבתות. אפילו במידה והחברה חוזרת לתפקוד מלא תוך 10 שעות, מדובר בהפסד של 4 מליון דולר. כאמור, רובן ככולן של החברות הנבדקות מצוידות בתכנית ה-DRP. ללא תכנית זו קשה אפילו לאמוד את גודל הנזק לנתונים בארגון או את הזמן שיידרש כדי לחזור לתפקוד מלא.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה