הושגה הסכמה בין המדינה למפעלי ים המלח

הורוביץ: אין כל הישג בהסכם

ח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר השדולה להצלת ים המלח, מסר בתגובה:

"המדינה התקפלה והפקירה אוצר טבע מדהים. אין כל הישג בהסכם של משרד האוצר עם כימיקלים לישראל של משפחת עופר. 10 אחוז תמלוגים זה לעג לרש. ממילא כך קובע החוק, אך במשך שנים אפילו את האחוז הזעום הזה המדינה לא גבתה.

"סכום התמלוגים מגוחך במיוחד מול הנזק האדיר שהמפעלים גורמים לים המלח. הם מייבשים את הים – אוצר טבע מרהיב ששייך לכולנו - מרוויחים הון עתק, ומחזירים למדינה פרוטות.

"הגיע הזמן לשנות כיוון בים המלח: להפסיק את ייבוש הים, ולנצל את היתרונות היחודיים שלו שאין כמותם בעולם, ולפתח את תיירות המרפא שיכולה להיות מקור אדיר להכנסות ותעסוקה".

• יו"ר ועדת הכלכלה, כרמל שאמה-הכהן: "קל מאוד לפתוח הסכם חתום, ולכן צריך לעדן אותו בחקיקה לאחר שנציגי האוצר טענו כי הצעת החוק היא הצעה תקציבית הציע היו"ר שהמדינה לא תישא בעלות הקציר וכי על העלות תוטל על מפעלי ים המלח. אני מציע כי שר האוצר יהיה רשאי, באישור הוועדה, שהמדינה תישא בעד 10% מהעלות ובסכום שלא יעלה על 150 מיליון שקל".

בתום משא-ומתן ארוך בין משרד האוצר לבין חברת האם של מפעלי ים המלח, הודיע הלילה יו"ר החברה לישראל, אמיר אלשטיין, לשר האוצר, יובל שטייניץ, כי הוא מקבל את הצעתו לגבי מימון הקציר והעלאת התמלוגים שישולמו למדינה.

ההסכם שהושג מבטיח את זכויות המדינה במגוון רבדים, מוציא את פרויקט הגנות בתי המלון לביצוע מיידי, ומעלה באופן משמעותי את חלקה של המדינה והציבור מהכנסות כריית המחצבים. מדובר במהלך דומה לזה שהתבצע בתחילת השנה באמצעות ועדת ששינסקי לגבי מאגרי הגז והנפט בים התיכון. ההסכם יובא לאישור הממשלה, לאחר אישורו בדירקטוריון חברת כי"ל, כפי שמחייב החוק.

להלן עקרונות ההסכם:
* מפעלי ים המלח ישלמו במזומן 3,040 מיליון ₪ מעלות קציר המלח.
* המדינה תשלם סך של 760 מיליון ₪ מתוכם 337 מיליון - הערך של דיבידנד בסך 30 מיליון דולרים שמשכה המדינה בשנת 1992 למימון ביצוע ההגנות.
* ביצוע הפרויקט ייעשה על-ידי מפעלי ים המלח ועל אחריותה, הן בהיבט הפיסי והן בהיבט הכלכלי. חריגה מעלות הפרויקט, העומד על 3.8 מיליארד ₪ (מהוון), שאינה נובעת משינויים של מוסדות התכנון, תמומן במלואה על-ידי מפעלי ים המלח.
* התמלוגים שמשלמת החברה יוכפלו משיעור של 5% כיום לשיעור של 10% מעל כמות אשלג של 3 מיליון טונות לשנה, החל משנת 2010 בהתאם לתביעת המדינה במסגרת הליך הבוררות וכן מעל כמות של 1.5 מיליון טונות לשנה החל משנת 2012, המהווה הסכמה וולונטרית של החברה לפתיחת הסכמת השרים משנת 1995. משמעות הסכמה זו היא תוספת משמעותית מוערכת של כ-175 מיליון ₪ לשנה וכ-1,772 מיליון ₪ עד תום תקופת הזיכיון (מהוון)- בשנת 2030.
* תביעת המדינה לקבלת 291 מיליון דטלרים (למעלה ממיליארד ₪), בגין אופן חישוב תמלוגים משנת 2000 שהוגשה במסגרת הבוררות, תמשיך להתנהל.
* חלופת הקציר המלא שנבחרה על-פי המלצת שרי התיירות והגנת הסביבה, משמעותה תוספת עלות של מיליארדי שקלים אל מול חלופת העתקת המלונות, זאת על-מנת להבטיח פתרון ארוך טווח שיאפשר פעילות רציפה וסדירה של המלונות באזור. כל זאת לשמירת פעילות ענף התיירות.
* הממשלה אינה מתערבת בהליכי התכנון של הפרויקט, ולא ניתן אישור להקמת בריכה 6.
* הממשלה אינה מתערבת בהליכי התכנון של הפרויקט בכל הנוגע לאינטרסים ציבוריים הנוגעים להיבטים סביבתיים.
* עם זאת ולאור החשיבות הלאומית של הפרויקט מנחה הממשלה את גורמי התכנון לעשות כל מאמץ על-מנת לבצע עבודתן במהירות האפשרית.
* לאור מכלול האמור, תובא לאישור הממשלה החלטה שעל פיה בעת הזו תצהיר הממשלה כי אינה רואה צורך בביצוע שינויים נוספים במדיניותה הפיסקאלית הספציפית בקשר עם כריית המחצבים בים המלח.

שר האוצר שטייניץ בירך על ההסכמות שהושגו, ואמר: "דין ים המלח כדין הים התיכון. השלמנו היום בהסכמה מהלך של העלאת חלקה של המדינה במשאבי האשלג לרמה המקובלת בעולם המערבי, כפי שעשינו באמצעות ועדת ששינסקי לגבי משאבי הגז והנפט. בזאת תיקנו עיוות של שנים והוספנו מיליארדי שקלים לטובת הציבור".

החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, הוסיפה כי "משרד האוצר עשה עבודת מטה מעמיקה ומקיפה, כאשר המשא-ומתן התנהל באופן אינטנסיבי ובמאמצים רבים הושגו ההסכמות אשר שומרות על האינטרסים של המדינה. ההישג המשמעותי הינו תחילת ביצוע פרויקט ההגנות באופן מידי ומניעת הצפת המלונות".