איראן

אין זה הפעם הראשונה בה נטען, כי ציוד בטחוני ישראלי מצא את דרכו לאיראן דרך מדינה באירופה. בשנות ה-80 ייצא נחום מנבר לאיראן ציוד של אלביט מערכות לאיתור חומרי לחימה כימית (חל"כ), כאשר היעד הראשוני הוא פולין ומשם הועבר הציוד לאיראן. הפרשה נחשפה כאשר מנבר ואלביט הגיעו לבית המשפט עקב האשמות הדדיות בהפרת ההסכם.

באותה עת טענו הן מנבר והן אלביט, כי קיבלו את אישורו של משרד הביטחון להעברת הציוד, אך המשרד לא התייחס לטענה זו. הייצוא בוצע בזמן המלחמה בין עיראק לאיראן, כאשר משטרו של סדאם חוסיין הפעיל נשק כימי, ולישראל היה עניין בכך שהמלחמה תימשך זמן רב ככל האפשר. באותן שנים גם בוצעו העסקאות הסיבוביות של העברת ציוד לחימה אמריקני מישראל לאיראן תמורת שחרור בני ערובה שהוחזקו בלבנון, ותוך העברת חלק מהתמורה בעסקאות לתמיכה במורדי הקונטראס בניקרגוואה.

מאוחר יותר, כזכור, הורשע מנבר בכך שמכר לאיראן ציוד ששימש לייצור נשק כימי. מאחר שמשפטו של מנבר התנהל בדלתיים סגורות, לא ידוע האם היה קשר בין העסקאות הראשונות שביצע דרך פולין לבין העסקאות בגינן הורשע בשורה של עבירות חמורות ונדון למאסר בן 15 שנה (ממנו שוחרר לפני מספר שבועות).