נמלי ישראל תפצה בעלי סירה שטבעה בקישון

חברת נמלי ישראל (חנ"י) תפצה את איבראהים אבו פאחר ב-90,000 שקל בשל טביעת סירת הדיג שלו בנמל הקישון, לאחר שהתנגשה בסירה נטושה שעגנה בנמל. כך קבע (5.12.11) שופט בית משפט השלום בחיפה, דניאל פיש.

במרס 2007 הבחין אבו פאחר בסירה נטושה שחרטומה נתקע מתחת לירכתי סירתו. במאמץ רב הצליח אבו פאחר להפריד בין הסירות, אך לאחר ימים אחדים טבעה סירתו, ועל-פי חוות דעת מומחה - הסיבה לכך הייתה ההתנגשות עם הסירה הנטושה. פיש קיבל גירסה זו, באומרו שהיא הייתה פשוטה וברורה, והעדיף אותה על פני גירסת המומחה מטעם חברת נמלי ישראל.

בהתייחסו לאחריות חברת נמלי ישראל לטביעה, אומר פיש: "סוגיית האחריות של חנ"י אינה כה ברורה. ברור כי בתחום הנמל ייתכנו אירועים מאירועים שונים וכי חנ"י אינה נושאת באחריות בגין כולם (דוגמת התנגשות בין שתי ספינות בעת שקברניטיהן משיטים אותן במימי הנמל בניגוד לכללים של פינוי דרך בים). ואולם, סבורני כי במחדליה חשפה חנ"י את התובע לסיכון בלתי סביר שעה שיכולה וצריכה הייתה למונעו על נקלה. בענייננו מדובר בכלי שיט מושבת ונטוש אשר בעליו אינו דורש בו, אינו משלם בגינו אגרת עגינה או שירותים נוספים ולמעשה מפקיר אותו ברשות חנ"י ללא כל פיקוח, טיפול או השגחה במשך תקופה ארוכה. הנזק לספינתוח של התובע נגרם כתוצאה ישירה מהזנחת הסירה הפוגעת בנמל.

"בנסיבות, אין חנ"י יכולה להתנער מחובתה לפנות את המפגע משטחה ותחת זאת להמתין עד שבעליו ימצא לנכון לפנותו. אוסיף עוד כי מקובלת עלי הציפייה הסבירה של התובע, כי לאחר ששילם אגרת עגינה לחברה המפעילה את הנמל, זו תספק בתמורה את השירותים הדרושים להבטחת עגינת כלי השיט בנמל בתנאים בטוחים".

פיש אומר, כי היה ברור שהסירה הנטושה מהווה סיכון, ו"מתוקף תפקידה הייתה חנ"י חייבת לנקוט באמצעי זהירות סבירים כנגד סיכון זה, דוגמת קביעת הסדרי העגינה בטוחים וסילוק מפגעים, לרבות כלים נטושים. ואולם, כפי שעולה מן הראיות, חנ"י לא נקטה כל פעולה מעשית כלפי בעל כלי השיט הפוגע אלא לאחר שהתממש הסיכון שהיה גלום באותו כלי נטוש, מוזנח ומופקר". חנ"י חויבה לשלם לאבו פארח גם שכר טירחת עורך דין בסך 15,000 שקל.