13 מתחנות הרדיו האזוריות הגישו (יום ה', 14.8.03) תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים, נגד מדינת ישראל, על סך 15.6 מיליון ש"ח, בגין רשלנות והפרת התחייבויות המדינה בכל הנוגע לטיפול בתחנות הרדיו הפיראטיות בארץ. התביעה מוכתרת בפסוק הידוע מספר שופטים: "בימים ההם אין מלך בישראל: איש הישר בעיניו יעשה".
תחנות הרדיו האזוריות, למעט תחנת הרדיו הערבית החדשה, תובעות את המדינה בעילות של נזיקין, רשלנות, הפרת התחייבויות ואי קיום הבטחות שניתנו במכרזים שהוצאו על-ידי המדינה לתחנות, הכל סביב נושא הרדיו הפיראטי. התחנות האזוריות טוענות בכתב התביעה, כי נגרמו להן נזקים של עשרות מיליוני שקלים, זאת כתוצאה מהמחדלים של הרשויות המקומיות ושל המדינה בנושא.
"התובעות התמודדו כל אחת במכרזי הרדיו האזורי, על-בסיס ההנחה לפיה תקויימנה הוראות הדין ומצגי הנתבעת, לפיהן לא תתאפשר פעילות תחנות רדיו מסחריות מעבר לתחנות שתזכינה בזכיון על-פי חוק הרשות השנייה".
עוד טוענות התחנות, בתביעה שהוגשה על-ידי עו"ד ליאור חריש, כי כיום פועלות כ-170 תחנות רדיו פיראטיות בכל רחבי הארץ, "המשדרות בתדרים הסמוכים או זהים לתדרים שהקצתה הנתבעת לכל אחת מהתובעות, וכתוצאה מכך שובשו תקופות ארוכות שידוריהן של התובעות". כל זאת, מבלי שהרשויות ינקפו אצבע כדי למגר תופעה אשר גורמת להן לנזקים.
בתביעה צויין עוד, כי הרשות השנייה מאשרת כי ישנה בעיה בטיפול המדינה בתחנות רדיו הפיראטיות, וכי היא התריעה על-כך פעמים רבות. כל אחת מן התחנות, מציינת כי העמידה את סכום תביעתה, על סך 1,200,000 ש"ח, לצרכי אגרה בלבד.
התובעות: 'הרדיו החינוכי' של רשות השידור אינו חוקי
בתביעה, מופנות טענות גם נגד רשות השידור, על-כך שהיא מפעילה בעצמה תחנות שהן בעצם רדיו פיראטי במסווה של פרוייקט "רדיו חינוכי". התובעות טוענות כי בתחילה הוקמו רק 4 תחנות 'חינוכיות', ובמשרד המשפטים הותירו את שאלת סמכותה של רשות השידור להפעילן פתוחה, לאחר שהוסכם כי התחנות לא יפעלו בצורה מסחרית, אלא רק במסגרת מוסדות החינוך.
ואולם, "מחדל זה, נוצל לרעה על-ידי רשות השידור, אשר הפכה לאחרונה את פרוייקט הרדיו החינוכי ל'מכת מדינה' ממש, שבמסגרתה הוקמו 30 תחנות רדיו חינוכיות-קהילתיות-מקומיות, ללא כל תיאום עם הרשות השנייה... חלק ניכר מתחנות הרדיו ה'חינוכיות'... הפכו למעשה לתחנות רדיו בעלות אופי מסחרי, באופן המעיד בבירור על ניסיון להתחרות בתחנות הרדיו האזוריות ולהציב להן אלטרנטיבה".
למשל 'קול הקמפוס', תחנת רדיו המופעלת על-ידי המכללה למנהל בתל אביב, מכוח היתר שניתן לה על-ידי רשות השידור. בתביעה נטען, כי לרשות השידור אין סמכות לתת רשיון מסוג זה. עוד נטען, כי ברחבי הארץ, פועלות למעלה מ-30 תחנות כדוגמת 'קול הקמפוס' - בנתניה, ביו"ש, בירושלים ובאזורים נוסים בארץ, ועל-כך בכוונתן לעתור לבג"צ נגד המדינה ונגד רשות השידור.
במסגרת ישיבה משותפת של ועדת הכספים וועדת הכלכלה של הכנסת, במסגרת חוק ההסדרים, אמרה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקאלי), עו"ד דוידה לחמן-מסר, כי רשות השידור "המציאה את המותג שנקרא תחנות רדיו חינוכיות, שהן תחנות רדיו אזוריות שמתפרסות על-פני כל הארץ, וממומנות על-ידי פרסומות, כאשר נאמר להם פעם אחר פעם, שהשאלה האם זה חוקי היא שאלה גדולה מאוד, וספק מאוד אם זה חוקי, זה לא לעניין".
הרשויות השונות, נטען, "החזיקו ומחזיקים בידם את הכלים והסמכויות לקיום הוראות הדין ובמידה והיו מפעילים סמכותם כדין ופועלים בצורה מקצועית כמתחייב, היו מפחיתים את תופעת הפיראטיות בשידורי הרדיו למינימום, אם לא מחסלים תופעה זו כליל... תחת זאת, ישבו הגורמים המוסמכים למעשה 'בחיבוק ידיים' ולא עשו כמעט דבר למיגור התופעה".
ת.א. 5303/03 רדיוס שידורים בע"מ ו-12 אח' נ' מדינת ישראל
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה