בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, ביטל (יום ד', 12.8.03) את החלטתה של מנהלת מחלקת רישוי עסקים בעיריית חולון, רנית חמצני, שלא לתת רישיון עסק לחנות לאביזרי מין, בשל סמיכותה לשני בתי ספר. חמצני אף הורתה לבעל החנות לסגור את עסקו.
יניר גולדשמיד הוא בעל חנות למוצרי אהבה ומין בשם 'קארי-אן', ברחוב סוקולוב 91 בחולון. בחודש דצמבר 2002 ביקרה בחנותו מנהלת מחלקת רישוי עסקים בעירייה, רנית חמצני, וגילתה כי החנות פועלת ללא רישיון עסק.
למחרת, פנתה חמצני להנהלת העירייה, לצורך קבלת התייחסותה לעניין רשיון עסק לעסק לממכר אביזרי מין. בישיבת הנהלת העירייה, הוחלט "לדחות את הבקשה לפתיחת עסק... מאחר והוא נמצא ברחוב ראשי בסמוך לבתי ספר (ישורון)".
בתי הספר האמורים, הם בית הספר "ישורון", שהינו בית ספר ממלכתי-דתי, ובית הספר "שנקר", הממוקמים משני צידי הרחוב הראשי בו ממוקם העסק והתלמידים עוברים שם בדרכם אל בית הספר וממנו.
העירייה שלחה לעותר מכתב, בו הוא נדרש לסגור את העסק מהסיבה האמורה. העירייה התבססה על החוק, המסמיך אותה להגן על שלומם של קטינים ומניעת פגיעה ממשית בסדר הציבורי, גם לעניין "מניעת רשיונות לפתיחת עסק של אבזרי מין במקום שיש בו משום פגיעה ממשית בקטינים או בדיירי המקום".
לאחר כשבועיים, הגיש גולדשמיד בקשה לקבלת רישיון עסק או היתר זמני. במקביל, ביקש הבהרות לגבי המכתב הדורש ממנו לסגור את העסק, בצורת קריטריונים למניעת מתן רישיון עסק. חמצני השיבה לגולדשמיד, כי בקשתו נדחתה בשל סמיכות העסק לבתי הספר ולפיכך עליו לסגור את עסקו.
על החלטה זו הגיש גולדשמיד את העתירה המינהלית, וטען, באמצעות עו"ד מרדכי אינהורן, כי חמצני היא הגורם היחיד המוסמך להחליט בנושא, אולם היא לא הפעילה שיקול דעת עצמאי במתן החלטתה. לטענתו, החלטתה מהווה חותמת גומי בלבד על החלטת הנהלת העיריה.
מנגד, טענה חמצני באמצעות עו"ד דניאלה גז, כי החלטתה ניתנה כדין ובסמכות, וכי פנייתה אל הנהלת העירייה נעשתה רק לשם בירור המדיניות על מנת להגיע להחלטה.
בית המשפט: חמצני לא הפעילה שיקול דעת עצמאי
השופטת שרה גדות דחתה את טענת חמצני, וקבעה כי מלשון פנייתה לראש העיר, בה שאלה "האם תהיה להנהלת העירייה התנגדות להמשך ניהול עסק זה במקום זה?; וחשוב מכך, האם יש רחובות מסויימים שהנהלת העירייה תתנגד לקיומו של עסק מסוג זה?...", מלמדת כי הפנייה "לא נעשתה רק לשם קבלת מדיניות הנהלת העיריה באופן כללי, אלא גם לשם קבלת התייחסותה המפורשת של הנהלת העיריה לעסק נשוא העתירה".
גם פרוטוקול ישיבת העירייה, בו נאמר: "ההנהלה החליטה לדחות את הבקשה לפתיחת עסק לאביזרי מין ברח' סוקולוב 90, מאחר והוא נמצא ברחוב ראשי בסמוך לבתי ספר (ישורון)", מלמד כי הנהלת העירייה לא גיבשה מדיניות כללית בנוגע לחנויות מין בעיר, אלא החליטה החלטה קונקרטית לגבי העסק נשוא העתירה.
השופטת גדות קבעה, כי "גם אילו החליטה הנהלת העיריה להגדיר את המדיניות הכללית בעניין עסקים לאביזרי מין אין בכך כדי לבטל את הצורך בשיקול הדעת של המשיבה בעניין הקונקרטי העומד בפניה".
מנוסח המכתבים שנשלחו לעותר, עולה כי "המשיבה לא הפעילה כל שיקול דעת מצידה אלא אימצה באופן מוחלט את החלטת הנהלת העירייה. המסמכים האמורים אינם מדברים בלשון של חוות דעת או התייעצות, אשר הינם מותרים כל עוד ההחלטה הסופית נותרת בידי הגורם המוסמך, אלא בלשון של החלטה מחייבת.
"המשיבה לא שמרה בידה את שיקול הדעת הנתון לה מכוח החוק ומכוח הסמכתה, אלא השתמשה בו כדי לאמץ ולצטט את דעתה של הנהלת העירייה במלואה. אימוץ כזה הינו פסול". לפיכך, ביטלה השופטת את החלטתה של חמצני, והורתה לה לדון מחדש בבקשת רישיון העסק שהגיש גולדשמיד, תוך שהיא שוקלת "גם את עניין קירבתו של העסק לבתי הספר", בין שאר שיקוליה.
עת"מ 1232/03 יניר גולדשמיד נ' מנהלת מחלקת רישוי עסקים בעיריית חולון ואח'
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה