הקהילה היהודית בשיקגו נדהמה לקרוא את מאמרו של דייוויד ראוב, נשיא בנק גלנוויו סטייט ב"ניוז לטר" אשר נשלח ללקוחותיו. במאמר שיבח הכותב את אדולף היטלר על מדיניוות הכלכלית. כותב המאמר אמנם הודה כי עשה טעות נוראית אך יש לציין, כי מדובר בבנק אשר לקוחות רבים בו הם מקרב הקהילה היהודית באזור. כך מדווח אתר JTA של הקהילה היהודית בארה"ב.
התקרית החלה במאמר אשר נשלח באמצעות תוכנת הדואר כ"פרסום ללקוחות וידידם של בנק גלנוויו. המכתב הופץ לכ-500 לקוחות. המאמר, בן 1,500 מילה הופיע גם באתר הבית של הבנק (
www.gsb.com). מדובר בבנק אשר דורג במקום ה-36 בגודלו בשיקגו נכון לחודש יוני 2002, עם הפקדות בגובה של 621.4 מיליון דולר.
במאמרו, תיאר גראב את הצנע הגדול בשנת 1930 והשווה אותו למצב הכלכלי היום, כשכתב כי "המדינאים המובילים בעולם נראו חסרי אונים עד מאכזבים... המחירים צנחו, האבטלה התנדנדה ושוקי המניות צנחו... כולם מלבד אחד. שמו היה אדולף היטלר. שלא כמו צרפת ובריטניה, ושלא כמו ארה"ב, בגרמניה הכלכלה צמחה ב-1930, ולא הדרדרה. אם אנחנו יכולים להבין איך גרמניה שרדה בתקופת השפל - רצוי שנבין כמה מודאגים אנחנו צריכים להיות".
"היטלר הפחית את האבטלה בגרמניה מהר פי 3 מבאמריקה של רוזוולט" ומנהיגים אחרים... "הוא לא עשה זאת באמצעות תוכניות ציבוריות כמו אלה של רוזוולט, או תוכניות חימוש (הצבא הגרמניה בהחלט גדל בחוזקו במהלך שנות ה-30, אך גם העסיק חיילים באופן פרטי)".
עוד במאמר, דן המחבר בפרטיות הלקוח, כתב גם כי "אמריקה מראה כי היא מייצגת משהו יותר מאשר את האינטרנט הצר שלה, על-ידי כך שהיא לוקחת על עצמה עבודות כפויות טובה בפלשתין, אפריקה ובעירק".
הקהילה היהודית הגיבה במהירה, כך באתר JTA, על-פי דיווחה של שושנה בוכהולץ-מילר, שותפה בכירה בליגה נגד הכפשות בארה"ב. הארגון שלח מכתב לבנק, חתום על-ידי המנהל האזורי ריצ'רד .ס. הירשהאוט, בו נכתב בין היתר, כי "מדיניותו הכלכלית של היטלר לא יכולה לבוא בנפרד ממדיניותו הפוליטית והאנטישמית האלימה שלו, גזענותו ורצח עם. היטלר השתמש בכוח ברוטלי, הפחדה, ושעירים לעזעזל על בסיס אתני כדי להרוויח תמיכה, מה ששונה מ'בניית ביטחון' לעצמו", כך נכתב.
עוד במכתב התגובה: "לכתוב על היטלר ללא קשר למיליוני אנשים חפים משפע שהוא רצח ועשרות מיליונים אשר מתו במלחמה נגדו, זה עלבון לזכרונם. אין שום נסיבות בהן היטלר צריך להיחשב כדוגמא טובה".
המכתב התקבל ב-29 ביולי וגורמים רשמיים בבנק שלחו בו במקום התנצלות רשמית אשר פורסמה באתר האינטרנט של הבנק, יחד עם מכתב תשובה. ההתנצלות החליפה את מקומו של המאמר באתר - אשר הוסר ממנו: "אנו מתנצלים בכנות על הטעות. לא היתה בכוונתנו לפגוע באיש. בבקשה סלחו לנו על הטעות", כך נכתב. ההתנצלות היתה גם על העובדה שבמאמר עשו שימוש במילה "פלשתין". ההתנצלות נחתמה על-ידי כותב המאמר; פול ג'ונס, יו"ר הבנק; ג'ון ג'ונס, יו"ר החברה אשר בבעלותה הבנק (וחייל משוחרר של מלחמת ויאטנם).
בראיון טלפוני אמר ראוב, כי המאמר היה טעות נוראית, "כשאני מביט בו כעת, אני חושב על הנושא ללא גבולות של קונטקסט", אמר, "אני לא חושב על עצמי כאדם לא רגיש, אבל אני בהחלט מסוגל למעוד, ומעדתי. רציתי להתרכז בסיכון של הדיפלציה", אמר, לכן, כך טען, התעסק בהיבט הצר של המקור בו עשה שימוש - ספר על הכלכלה הצומחת של גרמניה בשנת 1930.
המסר של ראוב לקהילה היהודית: "אני מאד מתנצל על הפגיעה שבמאמר. אני אומר זאת בכנות. זה באמת היה ללא כוונת זדון, אבל בכל מקרה אני כן. טעויות רבות יכולות להיות מתויגות כטיפשיות, אבל הן עדיין עושות נזק. אנחנו מבקשים סליחה".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה