אלי הורביץ, המנכ"ל לשעבר של ענקית התרופות טבע, הלך הלילה לעולמו לאחר מאבק במחלת הסרטן. הורביץ היה בן 79 במותו. הלווייתו תתקיים ביום חמישי 24 בנובמבר.
בשבוע שעבר אושפז הורביץ בבית החולים שיבא בתל השומר במצב קשה לאחר שמערכות גופו קרסו בזו אחר זו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ספד הלילה להורביץ ואמר כי הוא היה מגדולי התעשיינים שקמו למדינת ישראל. "הוא היה אציל נפש ופטריוט בכל רמ"ח איבריו. למדתי ממנו רבות, הערצתי את חוכמתו והישגיו", אמר נתניהו.
מחברת טבע נמסר כי מנהלי ועובדי טבע מרכינים היום את ראשם, כואבים את מותו של אלי הורביץ.
"אלי, מעמודי התווך של התעשיה, הכלכלה והחברה בישראל, מופת של מצויינות ומנהיגות, איננו עוד. עשרות אלפי עובדי טבע בשישים מדינות ברחבי העולם, מחזקים את ידי משפחת הורביץ, את אשתו דליה והילדים ורד, דפנה וחיים בשעה קשה זו. בהנהגתו וביכולותיו הנדירות להטמיע תרבות של מצויינות, להתוות דרך וחזון לטווח ארוך, הפכה טבע לחברה המובילה במשק הישראלי ולחברת התרופות הגנריות הגדולה בעולם.מנהלי טבע ועובדיה מחויבים לחזונו של אלי ומבטיחים להמשיך בדרך שהתווה", לשון הודעת החברה.
"מועצת המנהלים, הנהלת טבע ועובדיה ימשיכו להגשים את החזון של אלי מבטיחים ללכת לדרך שהתווה", נמסר.
הוביל את טבע מ-1976 ועד ל-2010
אלי הורביץ היה מנכ"ל טבע בין השנים 1976 ועד לשנת 2002. משנת 2002 ועד לפרישתו בשנת 2010 היה יו"ר חבר המנהלים של חברת טבע.
דבר מחלתו של הורביץ נחשף לראשונה ב-News1. אז גם פורסם כי בניגוד לדיווחים ולתקוות, מחלתו של הורביץ הינה קשה וחשוכת מרפא. במרס 2010 כונס דירקטוריון חברת טבע בבהילות ומינה את פיליפ פרוסט ליו"ר החדש במקום הורביץ החולה.
הורביץ התייחס למחלתו בראיונות לתקשורת וציין כי מדובר במלחמת הישרדות אישית.
"הסרטן היה בגודל של אגרוף, אבל לי לא היה ספק שזו בלוטת שומן. כשהתחילו לשאול אותי הרופאים כל מיני שאלות, אמרתי להם שאני מבין כבר שהסיפור שלי הוא לא בדיוק שפעת". "זה המבחן האולמיטיבי של לחיות או למות", אמר הורביץ, "גם מנהל חברת תרופות הוא בן אדם. גם לו יש פחדים. במקרה שלי זו הייתה הזדמנות ללמוד יותר מקרוב ולהתווכח עם הרופאים - לא תמיד להסכים איתם. הבנתי בדיוק מה מעוללים לי. כולם התגייסו שלא אשאר דקה לבד, אחד ניגן לי, אחת שרה לי, אחת סתם ניפחה לי את הגולגולת, כל הזמן שמרו לי על תעסוקה מלאה".
על עזיבת טבע הוסיף הורביץ: "הכנתי את עצמי לעזיבה אפשרית בלי קשר, כבר קודם. שיניתי כמה מאוחרות חיי כדי שלא אעבוד מבוקר עד לילה ואעסוק בעניינים שוטפים. ההנהלה הצליחה להתגבר על היעדרי שיכול היה להיות מורגש אבל זה עבר".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה