שר החינוך גדעון סער הנחה לגבש במשרדו תוכנית מקיפה להסדרת פעילות הפנאי לילדים ולנוער ולעידודה. הפעילות תתבצע בשיתוף השלטון המקומי, חברת המתנ"סים, תנועות הנוער ומועצת התלמידים. כך דיווחה (יום ב', 21.11.11) מנכ"ל משרד החינוך דלית שטאובר בדיון הוועדה לזכויות הילד, שעסק בפערים בנגישות ובזמינות פעילויות פנאי בקרב ילדים ובני נוער.
"מאחר שהתברר שאין למדינה נתונים אמינים וזמינים על דפוסי פעילות הפנאי והיקפה בקרב ילדים ובני נוער, הוועדה לזכויות הילד תפנה ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה ותבקשה לבצע סקר שייתן תמונת מצב לאומית ויהווה כלי חשוב בידי משרד החינוך לניווט פעילותו בתחום", אמר יו"ר הוועדה, זבולון אורלב. "הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד חצי שנה לבחינת התקדמות התוכנית".
חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) אמרה שמשפחות רבות, בהן בקושי מצליחים להתרומם מעל קו העוני, מצמצמות קודם כל בחוגים. "המסגרות הקיימות אינן נגישות ולא מגיעות לפריפריה. אין מה לעשות, מה שמעניין את הילדים אלה החוגים היקרים – תיאטרון, אמנות פלסטית, מחול. העלות השנתית מטורפת. כל זה נוסף לתשלום עבור ספרי לימוד והשתתפות בהזנה. התוצאה היא שמימוש הפוטנציאל באוכלוסיות שמצבן הסוציו-אקונומי נמוך, נמוך מאשר באוכלוסיות חזקות. הפערים נראים לעין".
נהיינו פיילוט-לנד
ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, הביע הסתייגות מכך שמדובר בינתיים רק בניסוי ממשלתי: "נהיינו פיילוט-לנד. הרי היו בתי תלמיד ובתי נוער שנעלמו. צריך להבין שאם אנחנו לא נעסיק את הילדים ואת בני הנוער, הם יעסיקו אותנו. גם במקומות שבהם יש פעילות, הדלות זועקת. יש להציע פעילות אטרקטיבית ולא מדריכים ברמה נמוכה שאינם מתאימים לתפקיד".
אורלב ציין כי לעיתים לפעילות הפנאי יש השפעה חינוכית יותר דרמטית על עיצוב אישיותו וערכיו של הנער מאשר לחינוך הפורמלי, אך למרות זאת המדינה כמעט אינה משתתפת בהוצאות וההורים מממנים כ-90% מעלות פעילות זו. "אם יש מישהו שתורם, אלה הרשויות המקומיות, בשונות מדהימה בין אלה שנותנות ואלה שאינן - יש עיר שיכולה לסייע ויש עיר שבקושי משלמת משכורות לעובדיה, ואינה יכולה לממן פעילות פנאי", דבריו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה