שר האוצר יובל שטייניץ תקף (יום ב', 21.11.11) בחריפות את חוסר השקיפות שבה מתנהל לדבריו משרד הביטחון בהקשרי התקציב. לטענת שר האוצר, "על-פי דוח ברודט שלוקח בחשבון אפשרות להרחבת האיומים הביטחוניים, מערכת הביטחון מקבל תוספת תקציבית של 100 מיליארד שקל לעשר שנים. בפועל, למרות שמדובר בתוספת גדולה, מערכת הביטחון חרגה בכל שנה מתקציבה. זה הוא דבר בעייתי עד חמור", אמר שטייניץ.
שטייניץ אמר את הדברים בדיון של ועדת החוץ והביטחון בנושא תקציב הביטחון. לדבריו, 93 אחוז מהשינויים בתקציב הביטחון מאושרים בכנסת רק בדיעבד.
כדוגמה הביא שר האוצר את המצב בשנת 2009, אז נרשמה חריגה של מעל מיליארד שקל בתקציב הביטחון, כאשר לדבריו בשנת 2012 תהיה חריגה של למעלה מ-3 מיליארד שקל. "גם אם ימומשו כל המלצות ועדת טרכטנברג, מערכת הביטחון לא תחזור למצב המקורי של דוח ברודט. לצערי גם הסעיף בדוח ברודט המחייב את מערכת הביטחון להתייעל ב-30 מיליארד שקל בעשר שנים אינו ממומש באופן מיטבי. החריגות של משרד הביטחון גורמות לכך שיש להעלות את המיסים והדבר גם גורם לפגיעה ברווחה ובחינוך", אמר שטייניץ.
לדברי שטייניץ, במידה ומסגרת התקציב תיפרץ, תירשם פגיעה באמינות המערכת הכלכלית כמו גם פגיעה בידרוג האשראי של ישראל. "מערכת הביטחון מתנהלת תוך מתן התחייבויות ארוכות טווח אליהן לא ניתן לבצע פיקוח. אם לא רוצים שתקציב הביטחון יתנהל כמדינה בתוך מדינה צריך לשנות את התנהלות זו בתקציב. שקיפות ובקרה חיצוניים נדרשים כדי שהמערכת תתנהל ביעילות. בפועל, בכל משרדי הממשלה יש שקיפות בעוד שבמשרד הביטחון אין אפילו שקיפות לגורמים מוסמכים בכירים באוצר וגם לא לשר האוצר בעצמו. מה שלא סודי חייב לקבל פיקוחי אזרחי מלא כמו במשרדי הממשלה האחרים", הוסיף שר האוצר.
שטייניץ אמר שכאשר נכנס לתפקידו ביקש לעשות שלושה שינויים בהתנהלות תקציב הביטחון: העלאת גיל הפרישה בצה"ל לקבוצת הלא לוחמים, הכנת תקציב הביטחון על-ידי משרד האוצר ולא על-ידי משרד הביטחון כפי שהיה נהוג עד היום, והגברת השקיפות על התקציב באופן שוטף. "עד היום הצלחתי לעמוד בשני היעדים הראשונים. אני מקווה שמהיום נתחיל לממש באופן יעיל גם את תחום השקיפות. אם מערכת הביטחון תהיה שקופה למשרד האוצר ניתן יהיה להגיע לתוספת של 2 מיליארד שקל בשנה", אמר.
"יד אחת לא יודעת מה עושה היד השנייה"
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ שאול מופז (קדימה), טען כי "הרושם המתקבל הוא שבמערכת הביטחון, בכל מה שקשור בתקציב הביטחון, יד אחת לא יודעת מה עושה היד השנייה. אני מתרשם שיש כאן סגירת חשבונות וקומבינות מתחת לשולחן בין ראש הממשלה לשר הביטחון על תוספות תקציביות למערכת הביטחון. התוספות הללו הן הרבה מעבר למה שהכנסת אישרה והכול מתנהל מאחורי גבו של שר האוצר".
כך לדוגמה, הוסיף יו"ר הוועדה כי בדיון בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, בו היו אמורים לדון בתוספת תקציב של 620 מיליון שקל לתעשיות הביטחוניות, התברר בסופו של דבר שהכסף בכלל מיועד לגופים שונים בצה"ל. ח"כ מופז הוסיף כי "האירועים האלו מוכיחים שיש כאן אי-סדרים ובעיקר יש כאן בעיית אמינות וחוסר שקיפות. ועדת החוץ והביטחון פועלת בימים אלו להקמת צוות יעודי שיפקח על כל סעיף והעברה בתקציב למערכת הביטחון".
"לבטל המשלחת הבזבזנית לניו-יורק"
ח"כ מאיר שטרית (קדימה) טען כי "אין ספק שמערכת הביטחון חייבת ויכולה להתייעל". כך למשל, הציע שטרית לבטל את המשלחת הביטחונית של המשרד לניו-יורק." אין שום צורך במשלחת הזו שכוללת מאות שליחים, היא מיותרת לגמרי. המצרים קונים כמויות זהות של אמל"ח בארה"ב כמו צה"ל בזמן שהמשלחת שלהם כוללת חמישה אנשים בלבד", אמר. לדבריו, עלות המשלחת הזו היא בין 80 מיליון ל-100 מיליון שקל בשנה, וניתן להשיג היום את יעודה באמצעות האינטרנט. כמו כך, המליץ שטרית לא להגיע למצב שבו בעלי תפקידים כמו רב צבאי, פסיכולוג, רופא או מהנדס בצה"ל יצאו לפנסיה לפני גיל 67.
"חשב משרד הביטחון לא זוכה לשקיפות מלאה"
מיכל עבדי, החשבת הכללית באוצר, ציינה בדיוןן כי "חשב משרד הביטחון, שהוא איש משרד האוצר, לא זוכה לקבל ממשרד הביטחון שקיפות מלאה. הוא לא רואה את התמונה הכוללת ואין לו נגישות לכל המערכות התקציביות של משרד הביטחון".
גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים באוצר, אמר כי ועדת ברודט הייתה טעות שכן היא אפשרה למערכת הביטחון חסינות בלתי מוגבלת על תקציבה. "ועדת ברודט הופכת את תקציב הביטחון שנקבע על-ידי הממשלה לתקציב מינימום ממנו ניתן רק לגדול בהתאם למצב הביטחוני המשתנה. איך אפשר לצפות ממשרד האוצר לפקח על כל העברה תקציבית במשרד הביטחון אם לא מאפשרים שקיפות? זה נכון שיש היום חוסר ודאות ביטחונית באזור שלנו אבל במקביל יש היום גם אי וודאות גדולה לא פחות בעולם כולו בהיבט הכלכלי".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה