מחקר: הורדת פליטת גזי החממה לא תוריד באופן משמעותי את הטמפרטורה הגלובלית

הטמפרטורה הגלובלית לא תרד באופן משמעותי גם אם ייעשה מאמץ להקטין את פליטת גזי החממה כנדרש מפרוטוקול קיוטו. הפרוטוקול נועד ליישם את החלטות האמנה הבינלאומית של האו"ם משנת 1992 וקבע, בין היתר, מכסות לפליטה של גזים מזהמים. כך עולה ממחקר של הפיסיקאי ד"ר ניר שביב ממכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית ופרופ' יאן וייזר, גיאולוג מאוניברסיטת אוטווה בקנדה ואוניברסיטת בוכום בגרמניה. ממצאי המחקר ראו אור לאחרונה בכתבי העת GSA Today ו-Nature.

"המשמעות האופרטיבית של המחקר", אומר ד"ר ניר שביב, "היא שהורדה משמעותית של פליטת גזי החממה לא תוריד באופן משמעותי את הטמפרטורה הגלובלית. דלקי מאובנים (נפט גז ופחם) אמנם מתכלים ומזהמים, אך אחראים פחות לעלייה בטמפרטורה הגלובלית. אם ארגוני איכות הסביבה יפעלו ממניעים לא נכונים, הם עלולים לאבד מאמינותם ומכוחם".

ד"ר ניר שביב מציין, כי גזי החממה שנפלטו על-ידי האדם אחראים רק לכשליש מההתחממות שנצפתה במהלך המאה האחרונה. את שני השלישים הנותרים, הוא אומר, יש ליחס לפעילות השמש שגדלה בתקופה זו ומשפיעה על שטף הקרינה הקוסמית המגיעה אלינו.

בעזרת מודל שפיתחו ד"ר ניר שביב ופרופ' יאן וייזר שחזרו את הטמפרטורה הגלובלית שנמדדה ב-550 מיליון השנה האחרונות והשוו אותה לשטף הקרינה הקוסמית המגיעה אלינו ולכמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרת כדור הארץ, במטרה לכמת את תרומתם לשינויי האקלים.

בקהילת המטאורולוגיה אין תמימות דעים באשר לקיומה או להשפעתה של קרינה קוסמית. הקרינה הקוסמית מורכבת מחלקיקים אנרגטיים המואצים בעת מותם של כוכבים מסיביים, כתוצאה מפיצוץ אדיר המכונה 'סופרנובה'. החלקיקים נעים בגלקסיה עד שחלקם מגיע למערכת השמש ולכדור הארץ. ככל שגדלה הקרינה הקוסמית, כן גובר תהליך יצירת היונים בחלקה התחתון של האטמוספרה שבו מתרחשות תופעות מזג האוויר.

נקודת המוצא של החוקרים היתה שכל תופעה אקלימית הרגישה למצב היינון, תהיה רגישה לשטף הקרינה הקוסמית. גם לפעילות השמש נודעת השפעה על שטף הקרינה הקוסמית המגיעה לכדור הארץ.

בניגוד לדעה הרווחת, נמצא תפקידו של הפחמן הדו-חמצני משני בהשפעתו על האקלים ארוך הטווח. החוקרים מצאו שרוב מוחלט (כ-75%) של שינויי הטמפרטורה מוסבר על-ידי שינויים בשטף הקרינה הקוסמית. וכי השפעת הפחמן הדו-חמצני כה מזערית עד שאינה ניתנת למדידה.