''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
29°
ירושלים 25°
חיפה 29°
באר שבע 29°
אילת 32°
מדורים
שימושי PLUS

כלי תקשורת נרכשים לעיוות הסיקור

מרכז המחקר והמידע של הכנסת קובע: כלי תקשורת בישראל נרכשים על-ידי בעלי הון כדי להטות הדיווח התקשורתי על עסקיהם * בין ההמלצות: הגבלות על אחזקות קבוצות העסקים הגדולות באמצעי התקשורת ופרסום גילוי נאות תקופתי

איציק וולף
ט"ז חשון התשע"ב
נבזלין. אוליגרך בעיתון הארץ
נבזלין. אוליגרך בעיתון הארץ

רמת ריכוזיות גבוהה מדי בשוק התקשורת הישראלית ובעלויות צולבות על כלי תקשורת עלולים להביא לפגיעה בחופש הביטוי ולעיוות סיקור החדשות. אל מסקנה זו הגיע צוות מרכז המחקר והמידע של הכנסת במסמך מיוחד שהוכן לבקשת ח"כ עינת וילף.

על-פי המסמך, הממפה את הבעלויות על אמצעי התקשורת הגדולים בישראל, בדיקת מבנה הבעלויות על אמצעי התקשורת בישראל מלמדת על קיומן של בעלויות צולבות ובעלויות אלכסוניות כאשר לחלק מקבוצות העסקים הגדולות במשק יש גם אחזקות בכלי תקשורת.

מחברי הדוח מציינים כי מצב זה, בשילוב עם ירידה ברווחיות של כלי התקשורת בישראל, מוביל לבעלות על עיתונים ועל כלי תקשורת לא רק בשל שיקולי רווח כלכלי או רצון לייצר עיתונות מקצועית, אלא גם בשל רצון של בעלי ההון להשפיע על דעת הקהל ועל הדיון הציבורי הנוגע לפעילות הכלכלית שלהם.

מחברי הדוח מציינים מספר צעדים שניתן לשקול על-מנת למנוע את הנזק לחופש הביטוי ולסיקור העיתונאי בשל הבעלויות הצולבות:

* יצירת תפיסה כוללת של רגולציה של בעלויות צולבות בכל המדיות, תוך החרמת כללי הבעלויות הצולבות כך שתהיה מניעה מוחלטת של בעלות צולבת בין כלי תקשורת המשדרים חדשות ואקטואליה (לעומת כלי תקשורת המשדרים בעיקר תכני בידור וסרטים, כמו טלוויזיה רב ערוצית); החמרת הדרישות לשם קבלת אישורים לרכישת כלי תקשורת או עיתון על-ידי כלי תקשורת או עיתון אחר.
* הגבלות על אחזקות של קבוצות העסקים הגדולות בישראל על כלי התקשורת, לפי גודל הקבוצה או לחלופין לפי שיעור ההוצאה שלה לפרסום. ההגבלות על בעלויות אלכסוניות יוגבלו רק לאחזקות של מי שהם בעלי מונופול בשוק אחר ולא לכל מי שיש לו עסקים בשווקים אחרים.
* רגולציה על הבעלויות על העיתונות הכתובה - לרבות גילוי נאות תקופתי על הבעלות ועל אינטרסים כלכליים אחרים של הבעלים ומניעת בעלויות צולבות בין העיתונים.
* יישום רגולציה של בעלויות צולבות גם על אתרי אינטרנט חדשותיים בדומה לזו המוטלת על ערוצי השידור המסחריים.
* רגולציה בשוק הפרסום אשר תאפשר הגדלה של נתח ההכנסות מפרסום המנותב ליצרני התוכן על חשבון המתווכים.
* עידוד שוק כלי התקשורת באמצעים שונים ובהם מע"מ מופחת על רכישת עיתונים והקלות נוספות במיסוי.
* חיזוק השידור הציבורי.

מרכז המחקר של הכנסת ציין בדוח כי פנה אל מועצת העיתונות, לעיתונים היומיים העיקריים ולגופי החדשות בערוצי השידור המסחרי הפתוח בשאלה האם מיושמים סעיפי התקנון המקצועי הקובעים כי אם יש לעיתון אינטרס כלכלי או אחר בנושא שהוא מפרסם - עליו לפרסם גילוי נאות.

"לדברי מזכ"ל מועצת העיתונות, מר אריק בכר, נושא גילוי נאות שנתי של אינטרסים של מו"לים לא נאכף במהלך השנים. לדברי העיתונים אשר ענו לנו, קיים יישום מלא של סעיפים אלה. עורכי ערוצי השידור המסחרי הפתוח ענו שהם כפופים לפיקוח ציבורי של מועצת הרשות השנייה", לשון הדוח.

וילף: הוכחה לשמירת המונופולים באמצעות התקשורת

מפת בעלות על העיתונות היומית בעבריתצילום: מפת בעלות על העיתונות היומית בעברית
מפת בעלות על העיתונות היומית בעברית

בתגובה לפרסום המסמך אמרה ח"כ וילף כי הממצא הבולט ביותר במסמך הוא הקשר ההדוק בין קבוצות העסקים הגדולות בישראל - הפירמידות - ובין אמצעי תקשורת שונים.

"אותם השמות המוכרים לנו מהדיון על הריכוזיות במשק והבעלות על הפירמידות והמונופולים מופיעים שוב במסמך זה: דנקנר, ורטהיים, שטראוס, פישמן, אלוביץ, תשובה ומימן. המסמך מוכיח כי יש כאן בעיה מערכתית ולא אישית. בשל חוסר הכדאיות הכלכלי של בעלות על אמצעי תקשורת, יש לחפש את המניעים בהגנה על אינטרסים אחרים, בעיקר כלכליים", אמרה.

לדבריה, המסמך חושף את החיבור המסוכן שבין אינטרסים כלכליים מונופוליסטים לבין התקשורת.

"המסמך מוכיח בבירור כי התקשורת משרתת את השאיפה של קבוצות עסקים לשמור על המעמד המונופוליסטי ולמנוע את פתיחתו של השוק לתחרות. נכון שיש גם אינטרסים פוליטיים ומפלגתיים בבעלויות על כלי תקשורת. אך אלה לפחות נוטים להיות שקופים וידועים לציבור הרחב", ציינה.

לדבריה, ההגנה על הדמוקרטיה וקידום התחרותיות מחייבים לבחון מספר צעדים משולבים: פירוק הפירמידות, פירוק המונופולים, חיזוק השידור הציבורי, חיזוק הקשר הישיר בין הציבור לבין נבחריו באמצעות רשתות חברתיות, וכן תמריצים לבעלויות על אמצעי תקשורת נושאי תוכן חדשותי ואקטואליה, למי שאין להם אינטרס כלכלי מונופוליסטי או ריכוזי במשק הישראלי.

"בכוונתי לפעול להעלאת הממצאים שבמסמך זה לסדר היום הציבורי והפרלמנטרי ואבקש לקיים דיון דחוף בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, ואעלה את הנושא לסדר היום במליאת הכנסת", אמרה.

ח"כ נחמן שי אמר כי שוק התקשורת שונה מכל מערכת כלכלית אחרת ועל כן יש לבחון מחדש את תהליכי ההפרטה ואת מתן הרישיונות הבלתי מרוסן.

"שוק פרוע הוא פתח ללחצים כלכליים וממילא לפגיעה מהותית בחופש, בעצמאות התקשורת ובאיכות שידוריה. יש למנות ועדה ציבורית עצמאית ובלתי תלויה שתוליך את התקשורת לעידן חדש", אמר.

ח"כ וילף. לקראת דיון בוועדת הכלכלה [צילום: פלאש 90]צילום: ח"כ וילף. לקראת דיון בוועדת הכלכלה [צילום: פלאש 90]
ח"כ וילף. לקראת דיון בוועדת הכלכלה [צילום: פלאש 90] (פלאש 90)
נחמן עינת בג"צ קול העם חופש הביטוי הרשות השנייה

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה