העליון מרחיב הפטור מארנונה לנכי צה"ל

נכי צה"ל זכאים לפטור של שני שלישים מן הארנונה החלה על עסקים שהם מנהלים. כך קובע (יום א', 6.11.11) בית המשפט העליון. פטור זה חל גם על נכי רדיפות הנאצים, בני משפחותיהם של חללי צה"ל והמשטרה, שוטרים נכים וסוהרים נכים.

השופט אשר גרוניס נדרש לשאלה, האם הפטור שנקבע בחוק התגמולים חל רק על עסקים המופעלים מתוך דירות מגורים, או גם על עסקים "מלאים". מסקנתו היא שהפטור חל גם במקרה השני, והוא מנמק:

"חוק הפטור מבוסס על נקודת מוצא ערכית המבקשת לבטא את מחויבותה של המדינה להושיט יד לאוכלוסיות שונות, אשר בשל תרומתן למדינה ולחברה ראויות לסיוע כלכלי. לא יכול להיות חולק כי זוהי תכליתו העיקרית של החוק. בהתחשב בכך, איני רואה כל צידוק ליצור אבחנה, בכל הנוגע לתחולת הפטור, בין מי שמפעיל מביתו עסק לבין מי שמחזיק בית עסק הפועל מחוץ לדירת מגורים. אין הצדקה לקבוע, כי מי שנמנה עם הגורמים הזכאים לפטור לא יזדקק להקלה בתשלום הארנונה, אך ורק משום שבית העסק בו הוא מחזיק פועל מחוץ לדירת מגוריו.

"כך, לא יהא זה מופרך לסבור כי נכה צה"ל המחזיק בבית מלאכה מחוץ לדירת מגוריו יהא זקוק לפטור מארנונה לא פחות מנכה אחר, המפעיל משרד עורכי דין מתוך דירת מגוריו. מדוע יש להקנות את הפטור לשני אך לא לראשון?! אבחנה בין השניים, תוך מתן פרשנות מצמצמת להוראות חוק הפטור, אינה יכולה להתיישב עם תכליתו העיקרית של החוק עליה עמדתי".

גרוניס אומר עוד, כי טעם נוסף לפטור הוא הרצון לעודד נכים לצאת לעבודה - וגם מטעם זה אין מקום להבחנה בין עבודה מהבית לבין עבודה מחוצה לו.

ההחלטה ניתנה בערעור אלמנתו של נכה צה"ל על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת, שדחה את בקשתה לקבל את הפטור בגין העסק שניהל בעלה (שנפטר תוך כדי ההליכים). במקרה הנדון, החזיר בית המשפט העליון את הדיון למחוזי, כדי שיברר מספר נקודות נוספות הנחוצות לצורך ההכרעה, תוך שהוא מדגיש את קביעתו העקרונית בדבר חלות הפטור.