מכתבים מרון ארד: "אני עוד אחזור"

מכתבים אותם כתב למשפחתו הנווט השבוי רון ארד נחשפים לראשונה. המכתבים, שנמסרו לישראל במסגרת העסקה להבאת גופות החללים אהוד גולדווסר ואלדד רגב, נכתבו בשבועות הראשונים לשביו עבור אשתו תמי ובתו יובל, שהייתה אז בת שנה ושלושה חודשים.

25 שנים אחרי, יפורסמו המכתבים ביום חמישי במשדר פתיחת העונה של התוכנית "עובדה" בערוץ 2. את המילים כתב ארד בכתב יד קטן וצפוף על דפים שנתלשו מתוך ספרים באנגלית שניתנו לו.

ב-1 בנובמבר 1986, שבועיים אחרי שנפל בשבי, כתב את מכתבו הראשון. "ועכשיו ליקרות לי מכל תמי ויובל: אני משתדל לשכוח אתכן כי כל זיכרון שהוא חונק את גרוני, אבל דעו לכן שאני אוהב אתכן וכנראה אתן הסיבה היחידה המונעת ממני לחשוב על הרע מכל... אני מבטיח לכן לפחות את הדברים הבאים:

א. אני עוד אחזור. שנה? שנתיים?
ב. לעולם ושוב לעולם לא אעזוב אתכן שנית, אפילו אם אצטרך להפסיק לטוס.
ג. יהיה לנו בית חם ואוהב וטוב כפי שלא היה לנו מעולם".

קשייו וגעגועיו של רון ארד משתקפים מן המכתבים. הוא מבקש מאשתו לשכוח אותו וכותב שיר מיוחד ליובל. הוא אף שתל גם סימנים למקומו, תוך שהוא חושב שהמכתבים יגיעו ליעדם.

במכתב השלישי מתוך חמישה, מיום 3 בנובמבר 1986, כתב: "אתמול חשבתי שאוכל להעביר לכם את מכתבי אבל זה לא יצא. זה עתה נכנס שומר לתא והפסקתי... נגמרו לי הניירות ואני תולש דפים מספרים באנגלית כדי לכתוב לכם".

"חלמתי עלייך, וזה היה נהדר"

רון ארד נפל בשבי ארגון אמל ב-16 באוקטובר 1986. בספטמבר 1987 נותק הקשר עימו, ובמאי 1988 אבד הקשר עימו לחלוטין.

ישראל סבורה כי ארד ככל הנראה הוחזק באירן עד 1994. ב-2006 שידרה הטלוויזיה הלבנונית סרטון שצולם ככל הנראה ב-1988, ובו נראה רון משיב על שאלות קצרות של שוביו.

צילום: [צילום: מן הטלוויזיה]