מחלוקת על בסיס חישוב שכר בצה"ל לצורך תשלום בגירושין

גרושתו של קצין בצה"ל תקבל מחצית מהפנסיה היחסית שצבר במהלך נישואיהם, כאשר החישוב ייעשה מתוך הפנסיה הכוללת. כך קובע (24.10.11) בית המשפט המחוזי בתל אביב.

השופטים רות לבהר-שרון, ישעיהו שנלר וקובי ורדי דחו את ערעורו של קצין בדרגת סגן אלוף על קביעתו של בית המשפט למשפחה בנוגע לחישוב הזכאות. בני הזוג היו נשואים תשע שנים, במהלכן עלה הקצין מדרגת סרן לדרגת רב-סרן. הוא טען, כי גרושתו זכאית רק למחצית מהזכויות שצבר, דהיינו: 2% לכל שנה, כפול תשע שנים מחולק לשניים - ובסך-הכל 9% מהפנסיה.

האישה טענה, כי יש לחשב את זכאותה לפי החלק היחסי של חודשי השירות בהם היו בני הזוג נשואים, מתוך כלל תקופת שירותו של הבעל בקבע. חישוב זה הוביל אותה ל-17.7% מכלל הפנסיה. בית המשפט למשפחה קיבל עמדה זו, אם כי קבע שהאישה לא תשתתף בתוספת השכר שקיבל הבעל בגין התואר השני אותו קיבל לאחר הגירושין.

בפסק הדין במחוזי אומרת לבהר-שרון, כי החישוב שהציע הבעל גורע ללא הצדקה מחלקה של האישה. היא קובעת עוד, כעמדתה של האישה, כי השכר המהווה בסיס לפנסיה ממנו תיגזר זכאותה של האישה, יהיה השכר במועד פרישתו של הבעל מצה"ל ולא שכרו במועד הפירוד. זאת, בניכוי מרכיב התואר השני. לדבריה, החיים המשותפים נשאו פרי גם בקידומו של הבעל לאחר הפירוד, במיוחד לנוכח העובדה שקודם רק בדרגה אחת. שונה המצב, היא מעירה, אם היה מתקדם למשל לדרגת אלוף שנים רבות לאחר הפירוד.

שנלר הסכים עם מסקנתה של לבהר-שרון, אם כי חלק על נימוקיה בנוגע לחישוב השכר. הוא מציין, כי הבעל פרש מצה"ל עשר שנים לאחר הפירוד, ושירת שנים רבות עוד לפני הנישואין. לפיכך, סבור שנלר, מההיבט הכללי היה ראוי לקבוע שהשכר לצורך החישוב יהיה על-פי מועד הפירוד. ואולם, לנוכח ההסכם שנחתם בין בני הזוג, קבע גם שנלר, כי השכר יחושב מיום פרישתו של הבעל.