ביה"ד: הרמת מסך בחברה שהעסיקה עובד למרות מצבה הגרוע - ל"ל

חברה הנקלעת לקשיים כלכליים, חייבת להתאים את העסקת עובדיה למצבה. אם היא אינה עושה זאת, אלא ממשיכה להעסיק אותם במשך חודשים בלא תשלום שכר - יש מקום להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את בעליה באופן אישי בתשלום החובות לעובדים. כך קובע (31.10.11) בית הדין הארצי לעבודה.

השופטת ורדה וירט-ליבנה קיבלה את ערעורו של אופיר זוננשיין, אשר הועסק כעובד צוות במה וסאונד בחברת GSS ג'ניוס סאונד סיסטם. זוננשיין התפטר ביוני 2005, לאחר שלא קיבל שכר מאז חודש פברואר באותה שנה, ותבע גם פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, דמי הבראה ורכיבים נוספים. זוננשיין ביקש לחייב באופן אישי את בעלי החברה בתשלום חובותיה כלפיו, אך בית הדין הארצי דחה את בקשתו.

בית הדין הארצי קבע, כי יש מקום להרים את המסך כלפי אפי גנות, שהיה הבעלים הרשום היחיד של החברה, משום שהוא השתמש לרעה באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה. וירט-ליבנה אומרת:

"אי תשלום שכר ורכיבים אחרים לאורך תקופה כה ארוכה, מהווה הפרה ברורה ומובהקת של חובת האמון המיוחדת ותום הלב הנדרשים ביחסים שבין מעסיק לעובד, ברמה המלמדת על שימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה באופן שיש בו כדי להונות ולקפח, כך שנוצרת הצדקה להרמת מסך. אנו סבורים, כי חובת תום הלב מחייבת את המעסיק להתאים את העסקת העובד ליכולת הפיננסית של החברה.

"משיקולי מדיניות משפטית ראויה, אין להשלים עם מצב בו חברה, ובמיוחד חברה משפחתית, אשר נקלעת לקשיים כלכליים ממשיכה להעסיק עובד בלי שמשולם לו שכר לאורך מספר חודשים, ובעלי המניות ונושאי התפקידים יסתתרו מאחורי מסך ההתאגדות ויכפרו בחבותם האישית לתשלום זכויותיו של העובד.

"כאשר מעביד יודע שאין ביכולתו לשלם לעובד את שכרו או זכויותיו הסוציאליות, אין מקום להמשיך את העסקתו. על-פי רוח הפסיקה וההלכה כפי שצוטטה לעיל, חובת הנאמנות ותום הלב ביחסי העבודה מחייבת להתאים את העסקת העובדים ליכולת הכלכלית של החברה. במקרה כפי שנדון בפנינו, הגורם שעמד מאחורי החברה ידע שהחברה לא תוכל לשלם שכר למערער והמשיך לפעול בחברה ולהעסיק את המערער בלי ששולם לו שכר וזכויות סוציאליות. אין בידינו לתת הכשר להתנהלות מעין זו.

"העובד אינו שותפו העסקי של המעסיק כמו שאינו משתתף ברווחיו, ואין הוא צריך לשאת על גבו את הפסדיו ולהסכים להמשיך לעבוד ללא שכר עד שמצבו של המעסיק ישתפר. ומשום כך אין לאפשר למעסיק, שיודע כי מצבו הכלכלי כה גרוע באופן שאינו יכול לשלם לעובד שכר לאורך זמן, להמשיך ולהעסיקו בידיעה כי החברה היא המעסיקה ובעלי המניות פטורים מכל אחריות. התנהלות כזו בנסיבות אלה מהווה ניצול של אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה, באופן המצדיק - לפי החוק והפסיקה - את הרמת מסך ההתאגדות".