פרופ' אהוד נצר המנוח נאלץ לשלם דמי חסות לפלשתיני, כדי שהלה יאפשר לו לקיים את החפירות הארכיאולוגיות בהרודיון. כך קובע (4.10.11) בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים.
הרודיון, שמעבר לקו הירוק, היה ארמונו המועדף של המלך הורדוס ומקום קבורתו. נצר, מבכירי הארכיאולוגים בישראל, הפך את העבודה באתר למפעל חייו מאז 1972 ואף חשף בשנת 2007, לאחר שנים רבות של חיפושים, את קברו של הורדוס. נצר נהרג לאחר שנפל בעת ביקור של קבוצת ארכיאולוגים בהרודיון באוקטובר 2010.
אבראהים עלי מחאמיד הגיש בשנת 2008 תביעה נגד נצר, ולאחר פטירתו תבע את האלמנה דבורה נצר, שהייתה שותפתו של בעלה לעבודתו. מחאמיד טען, כי הוא היה שומר האתר בהרודיון תחתית (החלק העיקרי של אזור החפירות) בשנים 2008-1997, עד שפוטר בלא שקיבל פיצויים. נצר טענה בתגובה, כי כאשר החלו החפירות הודיע מחאמיד שהוא המחזיק למעשה בשטח, הוא גירש את העובדים ששכר נצר והחפירות חובלו. מחוסר ברירה ועל-מנת לאפשר את החפירות, שילם לו נצר דמי חסות מכיסו הפרטי.
רושם מהימן
סגן נשיא בית הדין לעבודה בירושלים, אייל אברהמי, קובע שעדויותיהם של נצר ועדיה עשו רושם מהימן ויצרו תמונה אחידה, לפיה מחאמיד לא היה עובד של בני הזוג נצר. רוב העובדים באתר היו בני הכפר הסמוך, בו היה מחאמיד בעל מעמד שאפשר לו לכפות מי מהם יעבוד בהרודיון. מאחמיד איים על נצר שיגרום להפסקת החפירות, שהיו - בלשונו של אברהמי - "לשד חייו", ולכן נאלץ להסכים לשלם לו.
אברהמי מתייחס גם לשאלה מדוע לא פנה נצר לגורמי הביטחון, ומשיב שהללו "מיעטו להתערב במערכות היחסים שבין המקומיים" ולא טיפלו באיומיו של מחאמיד על העובדים באתר. פנייה כזו הייתה עלולה לסכן את חיי העובדים, נצר חשש במקביל שהרשויות יפסיקו את החפירות ולכן כאמור העדיף לשלם ולא להתלונן.
הגיע לאיים על העובדים
עוד קובע אברהמי, כי מחאמיד לא ביצע עבודה כלשהי באתר. אם בכלל הגיע להרודיון, הרי שהיה זה על-מנת לאיים על העובדים וליצור אווירת הפחדה בנוגע להמשך החפירות, והוא אף הפסיק אותן מדי פעם. נכון שנחתם עימו זכרון דברים ולפיו הוא שימש כשומר באתר, אך הדבר נועד לנסות ולהסביר חלק מהתשלומים שבאו מקופת החפירות ולאפשר לו - כדרישתו - תנועה חופשית מבלי שייעצר בידי צה"ל. "אין מדובר בתשלום עבור עבודה. מדובר בתשלום דמי חסות", קובע אברהמי.
התשלום למחאמיד הופסק כאשר הגיעו מים עד נפש והחופרים החליטו לעבור לחלק אחר של האתר, המרוחק מזה שהיה בשליטתו-למעשה של מחאמיד. כך יכול היה נצר להודיע לו על הפסקת התשלומים, אך לא היה מדובר בפיטורים. מחאמיד חויב בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל.
צילום: הרודיון. מפעל חייו של אהוד נצר
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה