מנופים מוותרת על פרויקט בצת לאחר פרישת בן-זקן

ביטול פרויקט כפר הנופש בבצת מתאפשר, לאחר שג'קי בן-זקן, שהיה בעל 20% בחברת מנופים פיננסיים, מכר את חלקו בחברה לוובר וננישקוילי. מנופים פיננסים היא בעלת השליטה בחברת מאקפל, שיחד עם הרצל עזורי היא הבעלים של המתחם בבצת. עם זאת, דורשים עתה בעלי הקרקע פיצוי כספי בעשרות מליוני שקלים.
ל-News1 נודע, כי בן זקן הודיע בזמנו למינהל מקרקעי ישראל, שהוא מוכן להחזיר למינהל את המתחם בבצת, 207 דונם, אם יקבל בתמורה - ללא מכרז וללא תשלום נוסף – מגרשים באשדוד, ככל הנראה לבניית מאות דירות. המינהל דחה את הדרישה, והמו"מ הוקפא.

לפני כחודש וחצי מכר בן זקן את חלקו במונפים פיננסיים למרכוס וובר משווייץ, המחזיק עתה ב-49% מהבעלות, ולאברהם ננישקוילי, המחזיק עתה 24%. גם מנכ"ל מנופים דני וקנין פרש.

לאחר השינויים בבעלות, הודיעה מנופים פיננסיים שהיא מוכנה להחזיר את המגרש למינהל, ובמקום לקבל מגרשים באשדוד – לקבל כסף. ייתכן, שהשינוי בעמדת החברה נובע גם מההאטה בשוק הדירות למגורים, המביאה לכך שמגרשים לבנייה באשדוד נראים כרגע פחות מושכים.

העסקה בבצת עדיין לא סגורה

עם זאת, העסקה להחזרת המתחם בבצת למינהל עדיין אינה סגורה, ואין ביטחון שתסגר. מנופים, ככל הנראה בתיאום עם הרצל עזורי, השותף במתחם, דורשת לקבל לפחות את שוויו הריאלי של המתחם. מאקפל (כיום מנופים) ועזורי קנו את המתחם מהמינהל, בנובמבר 2007, במכרז, ב-10.2 מיליון שקל. הבעלים מעריכים, ששוויו של המתחם עלה פי כמה בשנים האחרונות, במקביל לגאות בנדל"ן.

מנופים הבהירה למינהל, שהיא אינה מתחיבת להחזיר לו את הקרקע בכל תנאי, שלשום (25.10.11) סוכם, בפגישה בין מנכ"ל המינהל בן-ציון ליברמן לבין עוזרי ומנופים, שהמינהל יבקש מהשמאי הממשלתי לערוך שומה על שוויו הנוכחי של המתחם. מנופים הבהירה, כי לאחר קבלת השומה תבדוק אותה, ותחליט אם היא מקבלת אותה, או דורשת סכום גבוה יותר.

תיאורטית הם יכולים לבנות

תיאורטית, יכולים מנופים ועזורי לדחות את הצעת המינהל ואת דרישות ארגוני הסביבה והשר ארדן, ולקדם את תוכנית הבנייה. יש להם תב"ע מאושרת לבניית שלושה כפרי נופש – למעשה בתי מלון בשטח בנוי של 36,000 מ"ר, ובהם 1,500 חדרים, וכן מרכז מסחרי. המתחם אומנם סמוך לים, אך התב"ע אושרה לפני חקיקת חוק החופים, ולכן היא תקפה.

המועצה האיזורית מטה אשר, שהיא הרשות המקומית, יכולה לעצור את הבנייה על-ידי אי-מתן התרי בניה. אולם במקרה כזה יכולים היזמים לעתור לבית המשפט נגד המועצה האיזורית, ויש סיכוי טוב שיזכו.

למעשה, ספק אם היזמים ירצו ללכת "עם הראש בקיר" נגד המינהל, השר להגנת הסביבה והארגונים להגנת הסביבה. סביר, שיסכימו למכור את המתחם חזרה למינהל – בתנאי שיקבלו פיצוי כספי גבוה, כולל ריבית והצמדה על ה-10.2 מיליון שקל ששילמו בעבר, וכולל החזרי הוצאות. ייתכן מאוד, שהכל הוא שאלה של כסף.