לשכת עורכי הדין אינה רשאית להביא בחשבון הרשעה שהתיישנה, בעת שהיא בוחנת האם להחזיר לשורותיה עורך דין שהושעה ממנה. כך קובע (11.10.11) שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, ד"ר יגאל גריל.
ראדי ג'ובעה, בעל תואר במשפטים מאוניברסיטת ביירות ותואר שני מאוניברסיטת ביר זית, היה חבר בלשכה בשנים 1993-1991. בעקבות פתיחת הליכים פליליים נגדו, הוא הסכים להשעייתו לצמיתות מן הלשכה. ואולם, בשנת 2010 ביקש לשוב לשורות הלשכה, באומרו שחייו השתנו לחלוטין. הוא הצהיר שאין לו עבירות שטרם התיישנו ושהרישום הפלילי שלחובתו כבר התיישן. למרות זאת, סירב הוועד המרכזי של הלשכה להשיב את ג'ובעה לשורותיה, באומרו ש"מחובתו לשמר רמה מקצועית נאותה של העוסקים במקצוע, תוך בחינה מדוקדקת של המבקשים לבוא בשעריה של הלשכה".
גריל קיבל את עתירתו של ג'ובעה נגד החלטה זו של הוועד המרכזי. הוא קובע, כי "אין לשכת עורכי הדין רשאית להביא במסגרת שיקוליה מידע על הרשעה שהתיישנה. אין לעניין זה להבחין בין עצם ההרשעה לבין העובדות המרכיבות אותה". ללשכה אומנם יש שיקול דעת נרחב בבואה לקבוע מי יהיה עורך דין, מוסיף גריל, אך חוק המרשם הפלילי מגביל במפורש את שיקול דעתה כאשר מדובר בהחזרת מי שהושעה ממנה.
במקרה הנדון, אומר גריל, הביא הוועד המרכזי בחשבון שיקולים שאסור היה לו לשקול, ובמרכזם - עברו הפלילי של ג'ומעה, אשר הורשע ב-32 מקרים של הונאת חברות ביטוח. גריל מסכים, כי אומנם יש בעיה חוקית בכך שהלשכה צריכה לשמור על רמת מקצוע עריכת הדין, ובמקביל אינה יכולה לקבל מידע על עבר פלילי שהתיישן. ואולם, הוא מסכם במילותיו של השופט ניל הנדל, "על המחוקק לחוקק ועל השופט לשפוט".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה