''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
25°
ירושלים 19°
חיפה 25°
באר שבע 22°
אילת 27°
מדורים
שימושי PLUS

הנגיד קליין והמפקח טל: ההפרשה המיוחדת הנדרשת מהבנקים - בגלל הגידול בסיכונים

הדולר עלה ב-%0.61 (ל-4.293 ש"ח לדולר); הנגיד קליין מסביר: העליה - בגלל פעולות של משקיעים זרים; טוען: על הבנקים לבצע הפרשות עכשיו, דווקא בגלל הרווחיות הגבוהה ויציבותם

יואב יצחק
י"ז אלול התשס"א
t
t

על הבנקים לבצע דווקא עכשיו הפרשות מיוחדות וגדולות יותר לחובות מסופקים, דווקא בגלל הרווחיות הגבוהה שלהם ויציבותם. זה הזמן הנכון לרשום הפסדי אשראי קיימים. כך טענו נגיד בנק ישראל דוד קליין, והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, יצחק טל, בדיון שבו השתתפו (יום ד', 5.9.01) על-ידי ועדת הכספים של הכנסת.

המפקח על הבנקים תיאר בפני הוועדה, את גידול סיכוני האשראי של הבנקים כתוצאה מההאטה הכלכלית במשק וקשיי המשק, כמו: ענף הבניה, התיירות, היהלומים, ההיי-טק ועוד. הוא הזהיר, כי קשיים אלה טרם קיבלו ביטוי מלא בהפרשות לחובות מסופקים שביצעו הבנקים בדוחות הכספיים, וזאת, בין היתר - בשל הוראות חשבוניות מקלות. "ההפרשה המיוחדת דרושה כדי לשמש רזרבה עד שיזוהו הפסדי האשראי הספציפיים", אמר.

המפקח טל מסר בוועדה, כי הדרישה להפרשות הינה לביצוע מהלך מתון, "ולא צפויה להיות לו השפעה משמעותית על היקף האשראי או על שערי הריבית ללקוחות". הוא פירט כיצד יוכלו הבנקים להתאים את הלימות הונם כך שההפרשה לא תשפיע על היקף האשראי.

על-פי ניסיוננו, אמר, צעד זה יתקבל בחיוב על-ידי הגורמים הבינלאומיים, ויגביר את אמונם של אנליסטים זרים ומוסדות פיננסיים בינלאומיים במערכת הבנקאות בישראל. כך גם היה כשדרש המפקח על הבנקים לפני כשנתיים וחצי להעלות את יחס ההון מ-%8 ל-%9, צעד שהיה בזמנו מהלך משמעותי יותר בהיקפו ולא היתה לו כל השפעה על היקף האשראי או על הריבית.

נגיד בנק ישראל, הד"ר קליין, הדגיש בוועדת הכספים, כי תפקידו של בנק ישראל הוא להגן על יציבות הבנקים למען כלל ציבור המפקידים במשק. הוא ציין, כי יש כמיליון וחצי בתי-אב, המחזיקים במיליוני חשבונות, מסוגים שונים, את חסכונותיהם. "גודלה ומשקלה של מערכת הבנקאות מחייבים אותנו דווקא בעת שמצב הבנקים הוא טוב לנקוט באמצעי זהירות מראש על מנת שלא נצטרך לטפל בתופעות לאחר מעשה, אמר הנגיד לוועדה".

הנגיד קליין אמר עוד, כי "גם במערכת בנקאית יציבה, מודרנית ורווחית כמו מערכת הבנקאות הישראלית בכללה, יש מדי פעם תקלות, כך בארץ וכך בעולם". הוא הזכיר את פרשת ויסות מניות הבנקים, הסדר הקיבוצים, חיתומי היתר האסטרונומיים בתקופת מחירי המקסימום להנפקות, האשראי שניתן לרכישת קרנות נאמנות, משבר קופות הגמל בקיץ 1996, והגידול המשמעותי באשראי במט"ח למרות החשיפה של הלקוחות לסיכון שער החליפין. הנגיד הביא דוגמאות אלה - שאגב לא טופלו בזמן על-ידי הגורמים המוסמכים (לרבות לא על-ידי בנק ישראל) - כדי להתריע כי עתה זה הזמן לטפל בתקלות, "לפני שהן צוברות תאוצה במטרה למנוע אותן, ככל האפשר". הנגיד קליין העיר, כי אין לראות במהלך המתוכנן הבעת אי אמון בבנקים או בהנהלותיהם וכי מערכת הבנקאות בישראל היא יציבה ומנוהלת בסטנדרטים גבוהים של המדינות המובילות בעולם.


העלייה במט"ח

נגיד בנק ישראל השיב לשאלות הכתבים שסיקרו את ועדת הכספים של הכנסת - בנושא ההתפתחות של הימים האחרונים בשוק מטבע החוץ. הנגיד ציין, כי "אף אחד אינו יכול לצפות מה יהיה שער החליפין לא אצלנו ולא בחו"ל".

קליין הסביר כי את ההתפתחות בשוק המט"ח יש לראות על רקע פעילותם של משקיעים זרים במשק הישראלי, אשר כתוצאה ממצב שוקי ההון בעולם ובמיוחד בארה"ב והמצב המדיני-ביטחוני בארץ, מבקשים להגן על עצמם מפני חשיפה לסיכוני שער - הנובעים מציפיות לפיחות של השקל ביחס לשערי החליפין הזרים. הקטנת ההשקעות הזרות וקניית מטבע חוץ עתידית על-ידי המשקיעים הזרים מזרימה ביקושים לשוק המט"ח ומתבטאת בעליית שער החליפין. הדרך הנאותה לטפל בנושא זה עוברת דרך יציבות מקרו-כלכלית המייחסת חשיבות להקטנת נטל הגרעון התקציבי והחוב הממשלתי, לשמירה על יציבות מחירים, ולהשלמת הרפורמה בשווקים הפיננסיים, דווקא בעת זו.

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה