המדינה: מועד שחרורו של גלעד שליט - קריטי

נועם שליט לא שותף בשום דיון בנוגע לעסקה, אלא רק עודכן מדי פעם בידי מי שמצא לנכון לעשות זאת. כך אומר (יום ב', 17.10.11) בא-כוחו, עו"ד גלעד שר, בתגובה לדברים שנאמרו בדיון בעתירות לבג"ץ נגד עסקת השחרור.

לדבריו, זוהי עסקה נפיצה ורגישה, וכל שינוי וכל עיכוב מצד בית המשפט עלולים להיות טוטליים: ביטול המעשה השלטוני-המדיני של הממשלה, וסיכון חייו ושחרורו של גלעד שליט. "המשפחה חרדה מפני ההשלכות של איזושהי דחייה, עיכוב או שינוי, ומבקשת מבית המשפט לא להיעתר לשום בקשה שלא ניתן להעריך ולצפות את משמעויותיה", אמר.

לדברי שר, מדובר בשעה נדירה שספק אם נסיבותיה יחזרו, כפי שאמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לכן, מכיוון שאיש אינו יודע מה תהיה המשמעות של כל שינוי ועיכוב, יש בכך כדי להביא לחשש גדול לחייו של שליט. לדבריו, החלטת הממשלה לא הייתה חפוזה, אלא פרי של עמל רב שנמשך קרוב ל-5.5 שנים. מדובר בהחלטה מדינית וביטחונית מובהקת, היא חוקית לחלוטין, לא נפל בה כל פגם - הוסיף שר. "צריך לאפשר לגלעד שליט לחיות את שארית חייו בחיק משפחתו", סיכם.

"גם מועד פרסום השמות היה חלק מהעסקה"

הנשיאה דורית ביניש שאלה את נציגת המדינה, אסנת מנדל, האם המועד הוא קריטי ונענתה בחיוב. ביניש העירה, כי כל העותרים דיברו על כך שלא ניתן זמן מספיק להגיב על רשימת המשוחררים. מנדל השיבה, לוח הזמנים לביצוע העסקה הוא חלק מההסכם, וכך גם לוח הזמנים לפרסום השמות. "נעשה המירב כדי למנוע כל חשש לשלומו של גלעד שליט. המועד הוא קריטי", השיבה.

עו"ד מאיר סחיווסחורדר ציין בתגובה, כי החמאס הפר את ההסכם בכך שפרסם את השמות כבר בסוף השבוע, ואילו המדינה טענה שמדובר ברשימה שאינה מוסמכת. הוא תהה מה מבטיח שחמאס יקיים את שאר ההסכם, וביניש הגיבה שברור שאין לנו עניין עם פרטנר מהימן. לדברי סחיווסחורדר, המדינה הייתה חייבת ליצור קשר עם אלפי קרובי הנפגעים, גם אם מדובר במעמסה כבדה מבחינתה. הוא האשים את המדינה בכך שהגיעה לדיון לא מוכנה, ואמר שיש בכך כדי להראות שהמדינה סברה שמדובר בדיון סרק.

פרופ' גדעון ספיר טען, כי המדינה לא התייחסה לטענתו בדבר העדר סמכות של נשיא המדינה. "אומרים על מדינת ישראל שהיא מדינת פרטאץ' - כאן אני רואה שזה נכון. זו סוגייה שחוזרת שוב ושוב בשנים האחרונות. האם יעלה על הדעת שזו צורת קבלת ההחלטות במדינת ישראל?!" ביניש השיבה, כי ההחלטה התקבלה בידי מומחי ביטחון שחיי כולנו בידיהם. ספיר אמר, כי מאחר שברור שאין אפשרות למשוך אפילו שם אחד מן העסקה - ברור שהנשיא אינו יכול אלא להסכים לה. עוד טען, כי "שום דבר לא נעשה לפי הרוח ולפי המהות של חוק נפגעי עבירה. אם אנחנו נותנים כארד בלנש למדינת ישראל, זה מה שאנחנו מקבלים".

ביניש השיבה: "צריך לצאת מנקודת הנחה, שהחלטת הממשלה התקבלה מתוך ידיעה שלמשפחות הנפגעים יש התנגדות. לא צריך למלא טפסים. זה לא עניין של נפגע פלוני. לכן, הם צריכים להביא בחשבון את ההתנגדות הזו, ולשקול מה עומד מנגד". ספיר טען, כי גם לפורמליזם יש מקום לנוכח החוק והתקנות. ביניש: "הם לא צפו סיטואציה קשה כזו כמו שאנחנו עומדים בפניה היום". ספיר: "אני לא מכיר קונסטרוקציה שמאפשרת זאת, אבל אם אלמד משהו חדש - אולי ייצא מזה מאמר". ביניש: "אנחנו פה בעניינים של חיים ומוות ולא של מאמר". ספיר: "גבירתי יודעת למה אני פה".

לדברי ספיר, בפועל נוצרה דלת מסתובבת כאשר רוצחים משתחררים אחרי זמן קצרצר, ולכן המדינה אינה יכולה לטעון שהיא עומדת בהתחייבויותיה על-פי האמנות הבינלאומיות להילחם בטרור, כאשר "אנשים יוצאים חדשים לבקרים ממחנות הנופש שלהם".

"נעשה העתק-הדבק לטענות שבכלל לא העלינו"

עו"ד זאב דסברג, שאחותו אפי אונגר נרצחה עם בעלה, התמקד בחוק זכויות נפגעי עבירה. "אני מתקשה להבין את הינף היד שבו אומרים שבמקרה הזה אנחנו לא מקיימים את החוק", שלדבריו נובע מזכויות אדם. הוא העלה את האפשרות, כי ייתכן שלנשיא אין סמכות להעניק חנינה מבלי שיובאו בפניו עמדות הנפגעים. ביניש השיבה, כי דבר זה אינו מהווה פגם בסמכות.

דסברג הסביר שתביעות אזרחיות מוגשות רק כעת, משום שהמדינה שומטת מידיה את חובתה להעניש את הערבים בשחרורם. הוא גילה, כי מזכיר של אחד מבתי המשפט אמר שקיבל הוראה מגבוה שלא לקבל תביעות כאלו, וביניש השיבה שוודאי שיש לקבל את התביעות. לבסוף אמר, כי התנהגות המדינה משדרת זלזול ועלבון בעותרים, באיחורה בהגשת התגובה. "יש פה תשובת מגירה, נעשה פה העתק-הדבק מתגובות לעתירה אחרת לטענות שבכלל לא העלינו".

את הדיון סיים מאיר אינידור מעמותת אלמגור. הוא גילה, כי ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, אמר לו אתמול, כי היה שינוי לרעה בעסקה בשל שחרורם של ערביי ישראל, וכי היה מתנגד לעסקה. הוא טען, כי חוק זכויות נפגעי עבירה למעשה לא מתקיים כאן, משום שהערבים יודעים להתארגן ויש להם נשק. לדבריו, בעוד נפגעי אונס ותאונות דרכים מקבלים את זכויות נפגעי עבירה, נפגעי הטרור אינם זוכים לזכויות אלו, ובידי בית המשפט למנוע זאת.

מנדל אמרה, כי חשוב לה מאוד להבהיר שלא היה שום זלזול בעותרים, אלא נעשתה עבודה רבה, והאיחור נבע מהצורך לקבל התייחסות של גורמים רבים לכל שורה בתשובת המדינה. ביניש סירבה לאפשר לנועם שליט לדבר. "כל המוסיף גורע", אמר לו השופט אליעזר ריבלין.