מותו של ישו - ושל מערכת היחסים היהודית-נוצרית

בחודש שעבר צפו כ-50 איש בהקרנה פרטית של סרטו החדש של מל גיבסון "התשוקה", המספר על 12 השעות האחרונות של חייו של ישו, וחתמו על הסכם חשאיות בו התחייבו, כי לא יכתבו או ידברו על הסרט ללא רשות. כעת, הוסרה ההגבלה.

גיבסון הקרין את הסרט לקבוצות של אוונגליסטים, נוצרים, קונסרבטיבים וקתולים, פונדיטים (יהודים) ימנים, רפובליקנים ומספר פרשנים יהודים וכאלה המאמינים, כי ישו הוא המשיח.

גיבסון השקיע בסרט כ-40 מיליון דולר מכספו וקרא לסרט "הסרט האוטנטי והתנ"כי המדויק ביותר שנעשה על מותו של ישו". כך בניו יורק טיימס.

כעת, עוד בטרם יצא הסרט לאקרנים עורר מהומה רבה בטענות בהן: הסרט יהרוס 'גשרים' רבים שנבנו בין הנוצרים ליהודים. מעטים אשר קראו את התסריט אך לא ראו את הסרט אמרו, כי הסרט מתאר את היהודים כ"רוצחי ישו" וכי הוא עלול ליצור אלימות נגד יהודים.

בסרט ישנם דיאלוגים בארמית ובלטינית. מספר מלומדים טענו, כך בטיימס, כי הדבר מאכזב מאד ופוגע באוטנטיות אותה ניסה גיבסון להציג, מכיוון שהרומאים דיברו יוונית.

המחלוקת כונתה על-ידי רבים כמעין משפט של "היהודים נגד מל גיבסון".

גיבסון סירב לפרסם את תגובותיהם של אותן קבוצות אשר צפו בסרט.

ועדה של משכילים בתחום התנ"ך אשר קראו את התסריט אמרו כי הסרט אינו אוטנטי וכי הוא מעוות את תפקידם של היהודים במותו של ישו. הבעייה, כך אומרים בוועדה, אינה שגיבסון הוא אנטישמי, אלא שסרטו עלול, אף אם לא בכוונה, לגרום להסתה ולאלימות אנטישמית.

"היהודים מצטיירים לאורך כל הדרך כצמאי דם. אנחנו מאד מודאגים שזה עלול להיות אחד מהמשברים ביחסי הנוצרים-יהודים", אמרה האחות מארי ס. בויס, פרופסור בסמינר בניו יורק.

גיבסון, אשר שימש בתפקיד במאי והיה שותף בכתיבת התסריט זעם על כך, שרוב הביקורות בוססו על תסריט מיושן שנגנב. הוא סירב להתראיין ובחברה שלו - איקון הפקות - אמרו כי הסרט מוקרן רק לקבוצה נבחרת של עיתונאים ומבקרים. גיבסון אמר בהצהרה לעיתונות, כי "אנטישמיות אינה רק נוגדת את אמונותיי האישיות; היא גם נוגדת את המסר המרכזי של הסרט שלי. 'התשוקה' הוא סרט שאמור להוות השראה, לא לפגוע".

כל המהומה על סרטו של גיבסון החלה כבר בחודש מארס, בעוד אותה ועדת מלומדים בה 5 קתולים ו-4 יהודים, ביקשה מחברת ההפקות של גיבסון לראות את התסריט. הקבוצה התכנסה מטעם ועידה של בישופים קתוליים של ארצות הברית, יחד עם הליגה למניעת השמצה של "בני ברית".

אותם ארגונים הביעו דאגה, לאחר שלטענתם עבדו שנים רבות על הכנת קווי יסוד במטרה להשתחרר מהלהט הקיים בצורת אנטישמיות.

מה שהדאיג את הקבוצה, בין היתר, היתה העובדה שמל גיבסון שייך לכנסייה הקתולית בלוס אנג'לס אשר הינה חלק מתנועה הגדילה והולכת הידועה בכינוי "קתולית שמרנית", אשר דוחה את מועצת הוותיקן השנייה ואת האפיפיור ומנהלת מיסות בשפה הלטינית.

גיבסון עורר חשש גם כאשר צוטט על-ידי עיתונאים באומרו, כי התסריט עוסק גם ביומניה של האחות אן אתרין אמריץ' מהמאה ה-19, אשר חזונה כלל פרטים אשר לא הוזכרו בתנ"ך ובהם מצווה כומר יהודי כי הצלב של ישו ייבנה בבית המקדש היהודי.

חברת ההפקה של גיבסון לא הגיבה להערותיהם של ה-5 אשר התלוננו על כל האמור לעיל. במיוחד התנגדו לכך שהגרסה ציירה את הכהן היהודי הגדול "קאפאס" כאיש ביניים מול פונטיוס פילטוס, הנציב הרומאי, כשהסכים לצליבה.

מספר אנשים אשר ראו את הסרט בחודש שעבר אמרו, כי הגרסה שראו מצביעה על כך, שהרומאים היו בעלי הכוח הכובשים, וכי הרשויות היהודיות היו הסוכנים שלהם.

מנהל השיווק בחברת ההפקה אמר, כי גיבסון אינו אנטישמי, אלא שפשוט סרטו נכתב לפי הברית החדשה.