לא נלקחו טביעות אצבעות מדנציגר

חוקרי היחידה הארצית לחקירת פשיעה כלכלית, להב 433, אשר חקרו את שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר העניקו לו יחס מועדף בחקירה וזאת בהשוואה לעשרות אלפי חשודים הנחקרים מדי שנה. כך נודע ל-News1.

בניגוד לחשודים אחרים הנחקרים ביחידות המשטרתיות, אשר נדרשים על-ידי המשטרה ליתן טביעות אצבעות שתי ידיהם במתקן משטרתי, לא טרח מפקד היחידה, תת ניצב אבי נוימן, כלל לבקש זאת מהשופט דנציגר. זאת, למרות שדנציגר נחקר כחשוד באזהרה בעבירה מסוג פשע.

יתרה מזאת, ל-News1 ידוע כי נחקרים נדרשים כדבר-שבשיגרה למסור טביעת אצבעות ולהצטלם מבלי שנמסרת להם זכותם החוקית לסרב לעשות זאת. עשרות עד מאות אלפי חשודים מתבקשים מדי שנה למסור את הנתונים הביומטריים שלהם כחלק מהליך שחרורם מן החקירה. רוב הנחקרים עושים זאת משום שאינם יודעים כי החוק מקנה להם זכות לסרב.

בנסיבות אלה עולה חשד, לפיו המאגר המשטרתי כולל טביעות אצבעות וצילומי פנים של חשודים שהושגו באופן הנוגד את החוק.

פקודות המשטרה קובעות כי בכל מקרה של חשוד שאינו במעצר יוצע לו על-ידי החוקר המטפל בתיק החקירה למסור את טביעות אצבעותיו או גם את טביעות כפות ידיו, לאחר שיוסבר לו כי הוא אינו חייב לעשות זאת אלא על-פי רצונו. לא מצויין בפקודות דבר אודות שיקול דעת שניתן לחוקר בעניין זה - האם הוא יכול שלא להציע זאת בפני החשוד.

בניגוד לחשוד שלא נעצר, כאשר מדובר על עצור - כאן מציינות הפקודות כי בנסיבות חריגות ומיוחדות, הקשורות במעמדו של החשוד או במצבו הרפואי, יכול קצין להחליט שלא לקחת ממנו טביעות אצבע.

כאמור, בפועל, נוטלת המשטרה טביעות אצבע וצילומי פנים של הרוב המוחלט של החשודים הנחקרים במתקניה. נתונים אלה מועברים למאגר הנתונים המשטרתי. הנתונים האישיים הללו יישארו שם בכל מקרה ובכל התפתחות של החקירה. בין היתר בשל סירוב המשטרה למחוק את הנתונים של חשודים אשר זוכו מחוסר אשמה.

גורמים בכירים במשטרה ציינו כי בעקבות שיקול דעת שהופעל בחקירה לא הוצע לדנציגר, שופט בית המשפט העליון הראשון בישראל שנחקר באזהרה, לתת טביעות אצבעותיו. זאת, למרות שדנציגר לא היה עצור ובניגוד לפקודות.

בכך, לכאורה, נהגו במשטרה איפה ואיפה תוך העדפת חשוד נשוא פנים על פני חשודים 'פשוטי העם'. מנתוני הפשיעה בישראל עולה כי בשנה אחת נפתחים מאות אלפי תיקים פליליים. רובם-ככולם נלקחות טביעות אצבע.

עו"ד פישלר: הבדיקה לא תצריך זמן רב

עו"ד פנחס פישלר, אשר גילה כי ניתן יחס מועדף לדנציגר פנה אל מפקד יחידת להב 433, תת ניצב אבי נוימן ואל היועץ המשפטי למשטרת ישראל, תת ניצב שאול גורדון, בדרישה לקבל הבהרות ביחס לאפליה שנוקטת המשטרה בין נחקר לנחקר.

"באתי כאן לדעת, לחקור, לברר, לדרוש וללמוד האם משטרת ישראל בכלל והיחידה לפשיעה כלכלית להב 433 בפרט פועלת באופן שיוויוני ללא משוא פנים ואינה מפלה בין עני ורש לעשיר", כתב.

לדבריו, הבדיקה הנדרשת, האם החשוד השופט ד"ר יורם דנציגר התבקש לתת טביעות אצבע והאם צולם לאלבום החשודים המשטרתי הינה בדיקה קצרה שאינה מצריכה זמן רב.

"את הדברים תוכל לברר אצל ניצב יואב סגלוביץ' ראש אגף חקירות ומודיעין וכן אצל תת ניצב אבי נוימן, הוא מפקד היחידה לפשיעה כלכלית", לשון המכתב.

קריסה של מבחן בוזגלו

היחס המועדף שקיבל דנציגר בחקירתו מהווה הפרה בוטה של 'מבחן בוזגלו' אשר נולד בעקבות מתן יחס מועדף לאשר ידלין, שהיה מועמד לתפקיד נגיד בנק ישראל, בחקירת משטרה.

היועץ המשפטי לממשלה דאז ומי שלימים היה נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק קבע אז כי ההצעה לחקור את ידלין במקום נייטרלי לא תתקבל.

"האם גם אזרח פשוט מן השורה, בלי מהלכים בחוגי השלטון, היה זוכה ליחס כזה אילו היה על המשטרה לחקור אותו?", ציין.

תגובת המשטרה: לא נמסור פרטים על החקירה

מן המשטרה נמסר ל-News1 בתחילה כי המשטרה אינה מתייחסת לחקירות אשר עדיין מתנהלות. לאחר ש-News1 שב ושאל על חקירות בכירים שאינן מתנהלות כבר - דוגמת חקירת אולמרט - האם גם שם ניתנו תנאים מועדפים בחקירה לבכיר, שינו במשטרה את נוסח התגובה וציינו כי "מבלי להתייחס כלל למקרה הספציפי המוזכר בפנייתך, איננו מוסרים פרטים אודות אופן התנהלותן של חקירות".