ולא לזנב

תיקון טעות

בסוף השבוע האחרון נשא ראש הממשלה נאום מדויק בפני נציגי כל העולם באו"ם. דווקא בשל חדות הנאום, צרמה לאוזן טעות אחת מאד בולטת: בניגוד לדבריו של נתניהו, לא הכותל המערבי הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי. אל המקום הקדוש ביותר אמור היה להיכנס הכהן הגדול אך ורק בשבת הבאה.

פתרון שתי המדינות

שורשיו של הסכסוך אשר קרע את קוריאה לשתי מדינות לעם אחד טמון במאבק היסטורי בין שתי ממשלות לאותה מדינה פוטנציאלית שלא הסכימו לוותר על השררה למען האיחוד הטבעי. מי שרוצה מוזמן לראות בכך רמז לבאות לקראת מה שעלול להוביל בקרוב למציאות של פלשתין מערבית ופלשתין מזרחית (שתשכון בכלל בגדה המערבית).

שנהיה לראש

ולא לדג.

קרב סכינים

רציתם לקנות מתנה לחג למי מקרוביכם ועדיין לא הספקתם? רוצו לקנות את 'מבקשי פניך', ספרו החדש של הרב חיים סבתו המאגד אוסף שיחות מרתקות של המחבר עם הרב אהרן ליכטנשטיין על אלוקים, יהדות ומה שביניהם. השיח שהתקיים בין שניים מענקי הרוח של היהדות המודרנית, תועד כהלכה בספר בעל פוטנציאל לשמש תחליף לספר הכוזרי במאה ה-21 ומתקיימת בו קביעתו של רב חמא בר חנינא: "אין סכין מתחדדת אלא בירך של חברתה, כך אין תלמיד-חכם מתחדד אלא בחברו".

אתיקה לדוגמה

ביום שני הקרוב יערוך המרכז לאתיקה ששוכן במשכנות שאננים כינוס בכותרת האתיקה של הכפרה תוך מתן דגש להיבטים דתיים, משפטיים, פילוסופיים ופסיכולוגיים. תוכנית הכינוס נשמעת מעניינת למדי (וכוללת הרצאה של גידי אורשר בנושא 'כפרה בקולנוע'), אך כללי האתיקה מחייבים אותי לספר כי על הכינוס שמעתי מעובדת המרכז וידידה טובה, כפרה עליה. הכניסה - חופשית!

יש לי יום יום דף

בראש השנה לפני 88 שנים חולל הרב מאיר שפירא מלובלין מהפכה והחל במסורת של לימוד דף יומי לפיה יהודים מכל העולם ילמדו את אותו דף תלמוד באותו יום. מאז הצטרפו ליוזמה עשרות אלפי יהודים מרחבי העולם בכל יום ואפילו פורטל מיוחד ברשת האינטרנט, הפועל זה כשנתיים, מרכז בתוכו את כל המידע הדרוש ללומדים ולמעוניינים להצטרף. לרגל השנה החדשה, עומדות בפני הקוראים והקוראות שתי אפשרויות: האחת, לקבל על עצמכם להצטרף לשיעור קבוע לרגל השנה החדשה (רשימת שיעורים בכל אתר ואתר נמצאת באתר) והשנייה, היא לדחות את ההצטרפות לחודש אב הקרוב, בו צפוי להתחיל מחזור הלימוד ה-13 שיימשך כ-7.5 שנים. ולא מוטב מאוחר.

שיטת בית הלל

לפני שבועיים וחצי כתבתי על אודות חשיבותה של יוזמת 'מתפקדים' המעודדת אזרחים לגלות מעורבות פעילה בדמוקרטיה הישראלית באמצעות התפקדות למפלגות. הקורא הלל אפלבום מציע שגם המדינה תעודד את התפקדותם של אזרחי ישראל למפלגות וזאת באמצעות תיקון לחוק מימון המפלגות לפיו גובה המימון ייקבע לא רק על-פי מספר המנדטים בכנסת, אלא גם על-פי מספר המתפקדים. על-מנת למנוע מצב של מתפקדים תמורת תשלום, אני מציע שהמימון ייקבע על-פי מספר המצביעים בבחירות הפנימיות. היתרונות בשיטה החדשה ברורים: רמת ההשפעה של המתפקדים על המפלגה (ותקציבה) יגדל באופן ניכר ועל כן זה יהיה אינטרס מובהק של המפלגה להגדיל את מספר המתפקדים ואת איכות הקשר עימם. כל שנדרש על-מנת לקדם את ההצעה המבריקה הוא להתגבר על התנגדותם של 54 חברי הכנסת אשר במפלגתם (עדיין) לא מתקיים הליך של פריימריז.

בחירת הפריימריז

למרות הדברים הללו חשוב להבהיר כי לפריימריז, בכל שיטה, יש בעיה מובנית: ככל שהתחרות הפנימית בין מועמדי המפלגה היא פתוחה וחריפה יותר, היא גוררת, כמעט באורח בלתי נמנע שתי תוצאות: פגיעה בלכידות המפלגה וצורך בגיוס משאבים. על-פי פרופ' אבי דיסקין, מומחה לעניין, התחרות הדמוקרטית הפנים-מפלגתית כרוכה אם כן בדילמה לא פשוטה: מניעת התחרות הפנימית או צמצומה, מותירה את הזירה הדמוקרטית לתחרות בלתי גמישה במישור האישי, בעוד תחרות פתוחה עלולה להביא להרס של המפלגות כגופים מאוחדים, לתופעות של שחיתות, ומשום כך גם לערעור הלגיטימציה של התהליך הדמוקרטי. האם יש שיטה טובה יותר מפריימריז לבחירת רשימת המועמדים? איני יודע, אבל ככל הנראה אמירתו של צ'רצ'יל הדמוקרטיה תקפה גם לגבי הפריימריז: "דמוקרטיה היא צורת הממשל הגרועה ביותר פרט לכל האחרות שנוסו".

הקונספציה שהכזיבה

אותו וינסטון צ'רצ'יל היה גם זה שאמר כי "פוליטיקה היא היכולת לחזות מה יקרה בעתיד, בתוספת היכולת להסביר לאחר מעשה מדוע זה לא קרה". לאור כל אזהרות ספטמבר מהתקופה האחרונה, נראה שהגדרה זו מתאימה גם לפרשנים בכירים של כלי התקשורת המובילים בביצה התקשורתית של ארצנו הקטנה (אך לא מספיק קטנה לטעמם).

כתיבה

וחתימה טובה, לא? :-)

חדשות שמכבדות את הזמן שלך

שולחים לך את מה שקרה באמת. קצר ולעניין. נקודה.

חדשות הבוקר ב-3 דקות

רק הדברים שבאמת קורים

אפשר לבטל בכל רגע