נדחתה עתירה נגד מרכזי הקשר למפגשי הורים וילדים

בג"ץ דחה על הסף (18.9.11) עתירה נגד הפעלת מרכזי הקשר של משרד הרווחה, במסגרתם נפגשים הורים שאינם משמורנים עם ילדיהם.

השופט יצחק עמית פותח בהסבירו, כי "מרכזי הקשר נועדו לקיום מפגשים בין הורים לילדיהם תחת פיקוח, הנדרש מטעמים שונים וביניהם: בשל היות הקטין נתון בסיכון; כדי ליתן תמיכה מקצועית לחידוש הקשר ההורי במקרה של נתק ממושך; על-מנת להבטיח שההורה הסרבן מאפשר את המפגש של ההורה האחר עם הילד; וכדי להימנע מחשיפת מקום המגורים של נשים מוכות".

אדם זר עתר נגד פעילות המרכזים והעלה שורה ארוכה של טענות. העיקרית שבהן הייתה, כי ההורה הלא-משמורן (שהוא בדרך כלל הגבר) מופנה אוטומטית למרכז קשר בכל מקרה של אי הסכמה בינו לבין ההורה המשמורן על הסדרי ראיה, וללא בדיקת הנושא לגופו של עניין. לטענת זר, נוהג זה נוגד את זכותו של ההורה הלא- משמורן לחיי משפחה ולכבוד, ומפר התחייבויות של מדינת ישראל באמנות בינלאומיות להגן על זכותם של הורים לחיי משפחה. לפיכך, ביקש להורות על שינוי ההוראות, כך שתהיה בהן "זכאות להסדרי ראייה כברירת מחדל שוויונית בין האבות לאימהות".

עמית קבע, כי זר לא הסביר מה הקשר בין טענותיו הכלליות לבין מקרהו-שלו. גם אם הוא מבקש להיחשב כעותר ציבורי - הרי שהסעדים המבוקשים בעתירה "הם כלליים וכוללניים, התשתית העובדתית לביסוסם לוקה בחסר, ובהיותה כוללנית היא אף עלולה לפגוע באחרים שאינם צד לדיון".

עמית מוסיף: "חלק מהסעדים המתבקשים בעתירה, כגון קביעת קריטריונים למסוכנות הורה; קביעת קריטריונים לטובת הילד; וקביעת קריטריונים לסוגי ראיות קבילות ו'זיהוי' תלונות שווא - דינם להידחות גם לגופם של דברים. כל מקרה צריך להיבחן לגופו על-רקע נסיבותיו ונסיבות הקטין וההורים הקונקרטיים. לא ניתן, אף לא רצוי, לקבוע מסמרות מראש לגבי הסדרי ראייה כאלו או אחרים או לגבי טובת הקטין ללא רקע עובדתי קונקרטי".