"הגיעה העת לאביב הפלשתיני"

בנאום תקיף והיסטורי (יום שישי, 23.09.11), ובנוכחות נציגי אומות העולם, הכריז יו"ר הרשות הפלשתינית, אבו מאזן, על הגשת בקשה היסטורית: בקשה להקמת מדינה פלשתינית בגבולות 1967 שתוכר ותהא חברה מלאה באו"ם.

במהלך נאומו תקף אבו מאזן את ישראל, טען לפשעים נגד הפלשתינים, האשים את ממשלות ישראל בכשלון השיחות שנמשכו שנים, והודיע כי העם הפלשתיני מצפה עתה להכרה מצד אומות העולם כדי להפסיק את סבלו של העם הפלשתיני.

נאומו של אבו מאזן מוגדר כבר עתה כהיסטורי, כנאום שלאחריו לא יהיו היחסים באזור כתמול שלשום. אבו מאזן מאשים את ישראל בפשעים חמורים, בהפרדה גזעית, ובכיבוש משחית על אדמות פלשתין. בישראל נערכים למהומות ולהדרדרות חמורה ביחסים עם הרשות הפלשתינית ועם המדינות התומכות בה. להלן עיקרי הדברים מנאומו של אבו מאזן:

לפני שנה ובהזדמנות כזו ובאולם זה דיברו רבים מראשי המדינות על מאמצי השלום שנתקלים בקשיים. כולם תלו תקוות על הסדר חדש של קבע. השיחות נפתחו בחסות הממשל האמריקני והקוורטט, במגמה להגיע להסכם שלום תוך שנה. נכנסנו למו"מ מתוך רצון, אלא שהמו"מ קרס תוך שבועות ספורים. לא התייאשנו ולא עצרנו ולא פסקנו מיצירת קשר.

כל המאמצים למו"מ התנפצו בגלל ישראל

מוסדות וארגונים ישראלים משקפים תמונה מפחידה של היקף ההתנחלויות. ישראל אינה מפסיקה להתפאר בכך, על-ידי הפקעה מתמשכת של קרקעות פלשתיניות, ובעיקר באדמות ירושלים הערביות ובכל אזורי הגדה המערבית, והקמת גדר הפרדה גזענית שגוזלת שטחים רבים משטחנו ויוצרת איים רבים בשטחנו וגורמת נזק לעשרות אלפי משפחות פלשתיניות. ובזמן ששלטונות הכיבוש לא נותנות רשיונות לפלשתינים לבנות, היא מגבירה את הגירוש של פלשתינים במסגרת של טיהור גזעי. כדי להרחיק אותם מאדמת אבותיהם. העניין הגיע עד-כדי פרסום החלטות של גירוש צירים מירושלים. שלטונות הכיבוש עוסקים בחפירות שפוגעים במקומות הקדושים, ואינם מאפשרים נגישות כדי לבודד את ירושלים מהשטחים הפלשתינים.

הכיבוש ממשיך להטיל מצור ולרצוח פלשתינים

למרות אזהרות חוזרות ונשנות שלנו, שלטונות ישראל לא עשו דבר כדי לבלום את המתקפות הללו. אנחנו מטילים את האחריות לפשעי המתנחלים על ממשלת ישראל. היא האחראית לכישלון הרצוף של המאמצים הבינלאומיים למו"מ לשלום. מדיניות זו תהרוס אתה סיכוי לשלום, שיש קונצנזוס סביבו. אני רוצה להזהיר במעמד זה: מדיניות זו מאיימת גם על הרשות הפלשתינית, בדרך של חיסול קיומה. יש תנאים חדשים שמציבים לנו, שלא הוגשו לנו בעבר. תנאים שעלולים להפוך את הסכסוך למאבק דתי. לאיום על מיליון וחצי פלשתינים. זהו דבר שאנחנו דוחים מכל וכל. כל מה שעושה ישראל בארצנו הוא צעדים חד-צדדיים. שמטרתם לייצב את הכיבוש. להקים שלטון אזרחי וצבאי על-ידי החלטה חד-צדדית. היא שוללת את זכותו של כל פלשתיני על-ידי החרמת קרקעות, מים, הכבדה על תנועת סחורות. כל זאת במהלך חד-צדדי.

ערפאת הכריז כבר ב-1974 על חתירתנו לשלום

אישרנו הקמת מדינה פלשתינית רק על שטח של 22% מהמדינה הפלשתינית שישראל כבשה בשנת 1967. תוכנית זו קיבלה את אישור אומות העולם, למען פשרה היסטורית. בשנים שאחר-כך דרך ועידת מדריד, ועידת וושינגטון, והסכם אוסלו שחתמנו לפני 18 שנה בוושינגטון. הסכם זה היה מבוסס על הכרה הדדית בין אש"ף לבין ישראל. רצינו לפעול באופן חיובי להתקדמות להסכם שלום. כל היוזמות, כל הוועידות, כל מהלכי המו"מ, כל התנועה, כולם התנפצו על סלע ההתפשטות ההתנחלותית של ישראל.

העקרונות של אבו מאזן

1) בשם אש"ף אני רוצה להדגיש כאן: הנציג היחיד של העם הפלשתיני הוא אשף, והוא יישאר כזה עד לפתרון הסכסוך. מטרת העם הפלשתיני היא להשיג את זכויותיו הלאומיות להקמת מדינה פלשתינית עצמאית ובירתה ירושלים המזרחית על כל שטחי הגדה ועזה שנכבשו על-ידי ישראל בשנת 1967. מטרתנו היא להגיע להסכם צודק בעניין הפליטים, כפי שנקבע על-ידי היוזמה הערבית. השגת השלום הזה מחייב גם שחרור של אסירי החירות והעצירים הפוליטיים שנמצאים בבתי הכלא של ישראל.

2) אשף והעם הפלשתיני דבקים בדחיית האלימות בכל סוגי הטרור, ובעיקר טרור של מדינה ושל מתנחלים, ודבקות בכל ההסכמים שנחתמו בין אשף לבין ישראל.

3) דבקות בעיקרון המו"מ, על-פי החלטות הלגיטימציה הבינלאומית. אשף מוכן לחזור מייד לשולחן המו"מ על-פי בסיס מוכר שתואם את ההתחייבויות הבינלאומיות.

4) עמנו ימשיך בהתקוממות העממית של השלום שלו, נגד הכיבוש ונגד מדיניות ההתנחלות והפרטהייד והקמת הגדר. התנגדות זו תואמת את החוק הבינלאומי, ונתמכת על-ידי פעילי שלום בישראל ובשאר מדינות העולם. זו דוגמה לעם העומד בפני כדורים ושריוניות.

5) אנחנו מביאים את הדברים שלנו בפני האו"ם. אנחנו מדגישים שאנחנו הולכים בדרך של שלום. לא מדובר בצעדים חד-צדדיים. במאמץ שלנו אנחנו לא רוצים לבודד את ישראל. אנחנו רוצים לתת לגיטימיות לעם הפלשתיני. אנחנו רוצים לעקור את אפרטהייד מצד המתנחלים.

מושיטים יד לשלום

זכותנו להגדרה עצמית ולהקמת מדינה. העובדה שהדבר מעוגן בהחלטות בינלאומיות בשנים שעברו. ניסינו לבדוק את הרצינות, ובשנתיים שעברו – הרשות הלאומית שלנו בנתה מוסדות של מדינה, למרות המצב היוצא דופן שהערימה ישראל. ביצענו תוכניות שונות לחיזוק המשפט, שמירה על ביטחון, הסדרים משפטיים והסדרי פיקוח על-ידי כל המוסדות, והישענות על עצמנו. זכינו לתמיכה מבורכת ממדיניות ערביות וממדינות תורמות, ובוצעו פרויקטים בתשתית במגזרי השירותים והסקטור הפרטי. במסגרת הסדנא הזו שעשינו, היו תוכניות שקובעים את מבנה מדינתנו העתידית, כדי לשמור על האזרח, חיזוק תפקיד האישה, ושמירה על חירויות הפרט ועל המוסדות האזרחיים שיבטיחו שוויון ושקיפות. חיזוק יסודות הדמוקרטיה כבסיס לחיים הפלשתינים. כשאירע פילוג בעם, רצינו והתעקשנו לנהל דו-שיח. לפני כמה חודשים הצלחנו להגיע לפיוס לאומי ומקווה שימשיך בשבועות הקרובים.

הפיוס הזה נעשה באמצעות העם. הכוונה לנהל בחירות תך שנה. המדינה שאנחנו רוצים אותנו תהיה מדינת חוק ודמוקרטיה ושמירת השוויון לכל האזרחים. הדוחות שיצאו מקרן המטבע הבינלאומית הן עדות לכך לכל מה שעשינו ובנינו. דוגמה ומופת וחסר תקדים. עדות לכך – הן האריכו לכל מה שביצענו והגדירו את זה כהצלחה גדולה. וקבעו שהעם הפלשתיני ומוסדותיו מוכנים להקים את מדינת פלשתין מייד. זוהי עדותם של המוסדות הבינלאומיים. לכל מי שיש שמץ של מצפון, לא יכול לדחות את רצוננו להתקבל כחברה באו"ם.
כל אדם בעל מצפון צריך לתמוך בהקמת מדינה פלשתינית.

אי-אפשר להמשיך בדברים שניסינו בשנים הקודמות. המשבר חמור מדי מכדי שנחזור למה שהיה. לא ניתן וזה גם לא מעשי וגם לא קביל לחזור לעבודתנו כרגיל כאילו לא קרה דבר. ואין טעם ללכת למו"מ כשצה"ל ממשיך להעמיק את הכיבוש במקום לחולל שינוי. זה לא קביל.

להפסיק הכיבוש האחרון בעולם

בסיס המשבר הוא פשוט. או שיש מישהו שסבור שלנו אין צרכים משלנו במזרח התיכון. או שיש כאן מדינה שצריך להקים אותה.
באתי אליכם מאדמת פלשתין. מקום הנביאים. לדבר בשמם של העם הפלשתיני. שם ובגולה היו 63 של סבל. די די די לשנות הסבל הללו. הגיע העת שהעם הפלשתיני יקבל את חירותו ויושם קץ לסבלו ולסבלם של הפליטים ויקבלו את זכויותיהם. יש כאלה שהוכרחו לעזוב את בתיהם יותר מפעם אחת. בשעה שהעמים הערביים מוכיחים את רצונם בחירות, במה שמכונה אביב העמים הערביים, הגיעה העת לאביב עצמאות פלשתיני. ללא גדרות וללא כלבים שמונעים מהחקלאים לעבד אדמותיהם. הגיע הזמן שאלפי אסירים יחזרו למולדתם. שיתרמו למולדתם. העם רוצה להגשים את רצונו לחיים נורמאליים.

יש לנו מטרה אחת: שנהיה ונישאר. אנחנו מעריכים את עמדות כל המדינות שתמכו בנו והכירו במדינת פלשתין. המדינה הפלשתינית הייתה צריכה לקום לפני שנים. עמדות של תמיכה אלו ועוד יותר מזה, גורמות לעמנו לראות שיש מישהו שתומך בנרטיב שלו, ולא מתכחש לסבל. יש צדק אפשרי בעולם הזה. אובדן התקווה הוא האויב של השלום. הגיע הזמן שהעם הפלשתיני, אחרי עשרות שנים של גירוש וסבל מתמשך, יחיה ככל העמים – עצמאי וסוברני.

בקשתנו שלא נמתין זמן רב

פלשתין מתעוררת מחדש. כל עמי העולם יתייצבו לצד פלשתין. בקשתנו שלא נמתין זמן רב