התגלו מעיינות חיים בים המוות

מעיינות מים מתוקים הפורצים מתוך הקרקעית מתחת לפני הים התגלו בעקבות מחקר שנערך בים המלח - כך מגלה מחקר שנערך מטעם אוניברסיטת בן-גוריון.

המחקר שביצע יניב מונבז, בהנחיית פרופ' יונתן לרון מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטה חשף מערכות מעיינות מורכבות הנמשכות מאות מטרים לאורך החוף ובעומק של עד 30 מטרים מתחת לפני המים.

המעיינות פורצים דרך לועות בצורת קונוס בקוטר של עד 10 מטרים ועומק של עד 13 מטרים. בחלק מהמקרים נצפתה על ידי החוקרים מערכת של לועות ומערות הנמשכות עד לעומק בו קרקעית ים המלח אינה חולית, אלא מכוסה שכבה עבה של מלח. כמו כן, פיתחו החוקרים שיטה למדידה ישירה של מעיינות מים מתוקים הנובעים מקרקעית ים המלח. שילובם של צוללים במחקר היווה מרכיב חשוב בדגימת מים ממקור המעיין לחישוב הספיקה, בהבנת מבנה הזרימה ואופי מקור הנביעה. כמו כן נחקרה המורפולוגיה של המעיינות התת-ימיים בעזרת צילומים תת-ימיים.

"ים המלח" מסביר פרופ' לרון "הולך ונעלם אך בו בעת ממשיך להפתיע. מזה מספר שנים עוסקים מדענים ישראלים וגרמנים בחקר מעיינות מים מתוקים הנובעים מקרקעית ים המלח. קיומם של מעיינות אלו ידוע זה מכבר ואלו הקרובים לחוף נראים בברור על פני המים. מבין כל מקורות המים הנכנסים לים המלח, קיים במיוחד קושי להעריך את תרומת מי התהום התת-ימיים שחלקם מנביעות תת-ימיות ומכאן חשיבותו של המחקר והגילוי שלנו".

במחקר של דר' כריסטיאן סיברט ופרופ' סטפן גייר ממכון הלמהולץ לחקר הסביבה בהאלה, גרמניה, נחקר הקשר ההידרולוגי בין המעיינות תת-ימיים לבין מעיינות בחוף. מדגימות המים של המעיינות התת-ימיים ודגימות מים ממעיינות בחוף ומקידוחים עולה שהמערכת מורכבת.

יצוין, כי כבר בשנות השלושים של המאה ה-20 הבינו מדענים מהאוניברסיטה העברית, שהכינוי ים המוות אינו הולם את ים המלח ושישנם מיקרואורגניזמים המסוגלים לשרוד.

פרופ' לרון: "לעושר שנמצא באזור המעיינות אף אחד לא ציפה. זה לא אומר שיש היכן לדוג בים המלח, אך מרבדי החיידקים מכסים שטחים גדולים ועושר המינים רב.