תזכיר חוק: מסלול מיוחד לחובות מזונות בהוצל"פ

משרד המשפטים מציע, כי ההוצאה לפועל תפעל לגביית חובות מזונות שאינם משולמים לזוכות שאינן מסוגלות כיום להתמודד בעצמן מול סרבנות של בני זוגן לשעבר. תזכיר חוק בנושא פורסם לקבלת תגובות הציבור, אך מפרטיו עולה, כי כוונת המדינה היא בעיקר לסייע לעצמה - לגביית חובות לביטוח הלאומי.

על-פי נתוני ההוצאה לפועל, מתנהלים בה כיום קרוב ל-100,000 תיקים של חובות מזונות בשווי של 11 מיליארד שקל. למעלה ממחציתם הם חובות לביטוח הלאומי, דהיינו: תביעות שהגיש המוסד נגד מי שלא שילמו מזונות והוא שילם אותם במקומו. היתרה, בהיקף מוערך של 5 מיליארד שקל, הם תיקים של חובות לנשים (וילדיהן) שאינן מצליחות לגבות את החובות, ואשר רובן אינן מיוצגות בידי עורכי דין.

על-פי החוק המוצע, בכמה מלשכות ההוצאה לפועל יוקמו "מסלולי מזונות" לתקופת מבחן של שש שנים, שבסיומה תיבדק האפשרות להופכם למסלולי קבע. כאשר הביטוח הלאומי הוא הזוכה, יועבר התיק אוטומטית למסלול זה, ואילו כאשר מדובר בזוכה פרטי - הוא יוכל להחליט האם להעבירו למסלול המזונות. מכאן עולה, כי המסלול יסייע בראש ובראשונה לביטוח הלאומי, דהיינו לזרוע אחרת של המדינה.

הסעיף המרכזי בהצעה אומר, כי מתוך הכרה בחשיבות גביית המזונות עבור הזוכה, אשר על-פי רוב זקוק למזונות אלה למחייתו, מוצע להחיל על מסלול המזונות את כל הוראות חוק ההוצאה לפועל ולאפשר ללשכה לנקוט כנגד החייב בכל הליכי הביצוע הקבועים בחוק. סעיף זה מתעלם מכך שהנהנה העיקרי מן המסלול צפוי להיות הביטוח הלאומי, משום שכאמור הוא הזוכה המרכזי וכל התיקים שלו יועברו אוטומטית למסלול המזונות.

הסעיף האופרטיבי המרכזי קובע, כי לשכת ההוצאה לפועל תוכל לקבל מידע רב על נכסיו של החייב, יותר מכפי שנמסר לה בתיקים אחרים. בין היתר, מדובר במידע מרשות המיסים, הרשם לענייני ירושה והאפוטרופוס הכללי. הזוכה לא יהיה זכאי לשכר טירחת עורך דין, משום שההוצאה לפועל היא שאמורה לטפל בכל איתור הנכסים וגביית החוב. ההוצאה הצפויה למדינה מהפעלת המסלול היא 10 מיליון שקל בשנה.